משרד המדע חושש מאיבוד שליטה על המו"פ

מאת דבי קאופמן

לאחר שנה של עיכובים, מחרתיים אמורה ועדת המדע של הכנסת לדון בחוק העשוי לשנות את מבנה התמיכה הלאומית במחקרים מדעיים ובמימון הפיתוח. הוועדה תדון בהצעת החוק של חברי הכנסת מיכאל איתן ונעמי חזן, להקמת רשות סטטוטורית לתיאום המימון הממשלתי במחקר ופיתוח. בפגישה ישתתפו גם נציגים בכירים ממשרד המדע המתכננים להציג הצעת חוק נגדית.

משרד המדע חושש כי הצעתם של איתן וחזן תפגע קשות בתפקודו משום שתביא להקמת גוף חיצוני שיבצע כמה מתפקידי המשרד כיום. מדובר בהצעה שהוגשה לפני כשנה על ידי איתן וחזן ועברה בקריאה טרומית,

שעיקרה הקמת מועצה לאומית למחקר ופיתוח אזרחי אשר תייעץ לממשלה בגיבוש מדיניות של ניצול המאגר המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל.

המועצה אמורה להעניק לממשלה ייעוץ מקצועי בלתי תלוי בתחומי הארגון, התיאום והתקצוב של כל סוגי המחקר והפיתוח האזרחי לצורך גיבוש מדיניות

מחקר אנרגיה סולרית במכון ויצמן. החוק יקבע מי ישלוט בתקציב לאומית כוללת בתחום. מדובר בסכומים גדולים: ב-2000 מימנה המדינה מחקרים ותוכניות פיתוח אזרחיות בהיקף של 20.1 מיליארד שקל, ואולם המימון נעשה באופן מבוזר, דרך גופים שונים שאינם מתואמים ביניהם.

על פי ההצעה, הקמת המועצה "מותנית בהקניית מעמד סטטוטורי בלתי תלוי, ללא כפיפות למשרד כלשהו ותחת אחריותו המערכתית של יושב ראש ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה". בהמשך נאמר בהצעה כי "המועצה תהיה גוף מייעץ ולא גוף מבצע, ופעולתה תתבסס על עבודת מטה ברמה לאומית וממשלתית כוללת".

על מנת להבטיח את ראייתה הכוללת, על ידי הרחקתה מהתחרות על חלוקת התקציב הממשלתי, למועצה לא יהיה תקציב לביצוע פעולות מחקר ופיתוח. תקציבה יגיע מתשלומים שתגבה בעבור שירותיה: פרסומים, סקרים, מחקרים, בדיקות ביקורת ובדיקות היתכנות וכדאיות של פרויקטים.

לדברי איתן, שר המדע, מתן וילנאי, התחייב מעל בימת הכנסת כי יסכים להצעת החוק, בתנאי שמשרדו יגיש הצעות לשינויים בחוק. לאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית, שינתה הממשלה את עמדתה וביקשה להוריד אותה מסדר היום הציבורי.

במכתב ששלח ב-24 בינואר השנה ליו"ר ועדת הכנסת למדע וטכנולוגיה, ח"כ ענת מאור, ולחברי הכנסת איתן וחזן, הסביר וילנאי: "משרד המדע מבקש לקדם את החקיקה להקמת מועצה לאומית למחקר ולפיתוח, ואף לקיים לעניין זה דיונים לא מעטים, לרבות דיון ציבורי". אלא שבהמשך כתב: "מטרותיו של המו"פ הלאומי תושגנה במידה האופטימלית באמצעות אינטגרציה של הידע... בריכוזו של משרד המדע, התרבות והספורט". בכך למעשה הבהיר מהו נושאו העיקרי של הוויכוח: מי ינהל את תקציב המו"פ הלאומי.

לדברי איתן, לאחר שקיבל את המכתב מווילנאי, הודיעה הממשלה כי בתוך שישה שבועות תגיש הצעת חוק משלה. "מאז עברו שישה חודשים, ועדיין לא הוגש דבר", הוא מוסיף. לפני חודשיים הודיע משרד המדע כי אינו מעוניין בקיומו של החוק, למרות נייר העמדה שהגיש כחלק ממכתבו של וילנאי. מקורות במשרד טוענים כי אם יעבור החוק ואכן תוקם מועצה לאומית למחקר ופיתוח בעלת מעמד סטטוטורי, יגרום הדבר לשיתוק פעילותו של משרד המדע עצמו.

מנקודת מבטו של איתן, שב-97' כיהן כשר המדע, גם כיום אין המשרד מתפקד במלואו. הוא סבור כי משרד המדע אחראי רק ל-5% מהפעילות המדעית בישראל. "בשום מקום בעולם אין משרד מדע העומד בזכות עצמו", הוא אומר. "משרד המדע אינו יכול להיות גוף שיפקח על התקציבים שהוא עצמו מחלק. איני מתנגד לקיומו של המשרד, ואולם במצב הנוכחי אין טעם בפעילותו. המשרד מתנוון".

איתן אינו מבין את החששות של משרד המדע מהקמת מועצה חיצונית. "גוף כזה אינו צריך לאיים על משרד המדע", הוא טוען. "להפך, עם גוף כזה משרד המדע צריך לעשות קואליציה, כדי לעבוד יחד ולקדם מטרות משותפות".

במשרד המדע רואים את ההצעה באור אחר. "שנה שלמה אני עובדת על תוכנית משלנו, שתעלה השבוע בוועדת המדע בכנסת", אומרת המדענית הראשית במשרד המדע, פרופ' חגית מסר ירון. מסר ירון סבורה שהצעת איתן וחזן בעייתית, אך לא פירטה מדוע. מקורות במשרד העריכו בשבוע שעבר כי ההצעה מאיימת על שאיפתו של המשרד לשמש הגוף המרכז והמתאם של המו"פ הלאומי בישראל.