מה עושים עם 10,000 שקל?

בפקדונות שקליים מציעים הבנקים ריבית שנעה בין 3.25% ל-3.75% לשנה, תלוי בכושר המיקוח של הלקוח. ככל שהסכום גבוה יותר - הריבית עולה. אחרי מסים נשארת תשואה של 2.7% עד 3.2% לשנה.



מק"מ לשנה, לעומת זאת, מציע תשואה גבוהה בהרבה של 5.8% לשנה, אך מתשואה זו יש להפחית את דמי הקנייה (0.1%) ואת דמי המכירה או הפדיון (0.1%). מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא נייר ערך, וככזה, הבנקים גובים בגינו עמלת שמירת ניירות ערך שמקזזת 0.5% נוסף מהסכום. בניכוי עמלות ומס נשארת תשואה של 4.34% וזה כמובן עדיף על פיקדון.



רפשרות ההשקעה השלישית היא איגרות חוב ממשלתיות מסוג שחר וגילון. הריבית באג"ח שחר קבועה ואילו הריבית באג"ח מסוג גילון משתנה. כאשר הריבית במשק נמצאת במגמת עלייה, האיגרת המועדפת היא הגילון, שבה הריבית משתנה בהתאם לריבית במשק. גם באיגרות חוב יש דמי שמירת ניירות ערך של 0.5% לשנה, אבל עמלות הקנייה והמכירה באג"ח גבוהות יותר ולכן התשואה שמקבלים בפועל נמוכה מזו של המק"מ (אך עדיפה על זאת שנקבל מפיקדון).



האפשרות הרביעית היא קרן נאמנות שקלית. גם בקרן הנאמנות יש ערב רב של עמלות, כמו שיעור הוספה (פער בין מחיר הרכישה של הקרן לבין מחיר הפדיון שלה), דמי שמירת ניירות ערך ודמי ניהול, ששיעורן נע בין 0.5% ל-1.25%. כאן לא ניתן לדעת מראש איזה תשואה תניב הקרן, אבל ההנחה היא שריבוי העמלות וגובה דמי הניהול הופכים את המכשיר הזה לפחות אטרקטיווי ממק"מ. זה מה שקרה בשנה האחרונה לפחות.



לסיכום, יש לכם 10,000 שקל? רוצים לוודא שהסכום נזיל ואין לכם חשק לתת לבנק להרוויח על חשבונכם? קנו מק"מ.