"ים של אנטנות"

פרמטרים שונים מעידים על כך שישראל היא "מעצמה סלולרית". עם פועלים זרים או בלי פועלים זרים, ישראל תמיד היתה שנייה לסקנדינוויה בשיעורי החדירה (מגרדים כיום את קו 70%), ויצר הפטפטנות של אזרחיה מביא את השימוש הממוצע במכשיר הסלולרי לכ-300 דקות בחודש - כפליים מזה האירופי. אבל בתחום אחד חשוב ישראל נותרה מאחור - תחום התשתיות הסלולריות.

המצב כיום בישראל בתחום זה רחוק מלהיות מה שמוגדר כ"פיתרון שוק יעיל", ולמה הכוונה? כל חברת סלולר מקימה, מפעילה ומתחזקת רשת אנטנות עצמאית. כל אחת מחברות הסלולר שוכרת בכוחות עצמה אתרי נדל"ן, מחזיקה בנפרד כוח אדם בתחום ההקמה של אתרים ורוכשת בנפרד ציוד ומגדלים עליהם מוצבות האנטנות.

זהו פיתרון שוק לא יעיל משום שעל גבי אותה פלטפורמה נדל"נית ניתן "לארח" יותר מחברה סלולרית אחת, תוך כדי התחלקות בהוצאות תפעול ושכר דירה. המצב כה אבסורדי עד שבמקומות רבים בישראל ניתן להבחין כי זה לצד זה ממוקמים שלושה אתרים עם שלושה חוזי שכירות נפרדים, שלושה מוקדי שמירה ואבטחה, שלושה תרנים וכו'...

כשליש מאתרי האנטנות הקיימים

עקרונית, אילו היה מתבצע בישראל מיזוג של אתרי האנטנות, היו חברות הסלולר יכולות להמשיך ולספק שירות לאותה כמות מנויים באמצעות כשליש (!) מאתרי האנטנות הקיימים. בנוסף, הן היו מורידות את היקפי ההוצאות שלהן, מקטינות את היקפי השקעתן ברכישה עתידית של אתרים ומשביחות את שוויין.

המגמה השלטת בארה"ב ולאחרונה גם באירופה בתחום התשתיות היא לאו דווקא מיזוג ישיר של תשתיות קיימות - כי אם שכירת שירותי תשתית מ"חברות מגדלי תקשורת" (המינוח המדויק הוא "Tower Infrastructure" או "Infrastructure Outsourcing"). מדובר בענף בעל נוכחות בורסאית חזקה עם חברות ציבוריות המסוקרות חדשות לבקרים על ידי כל בתי ההשקעות המובילים בעולם.

הבולטות הן American Tower (שווי שוק של 3.5 מיליארד דולר), Crown Castle (שווי שוק של 3 מיליארד דולר) Spectra Site (שווי שוק של 1.1 מיליארד דולר) SBA (שווי של 0.96 מיליארד דולר).

המניות של החברות הללו, על אף הירידות של השנה החולפת, נמצאות עדיין מעל מחיריהן בהנפקות אשר נערכו במהלך 1998-1999. מדובר אומנם בחברות מתחום התקשורת, המועד לאחרונה לפורענות, אבל כאן לפחות יש מאפיינים של נדל"ן מניב (הקמה או רכישה של אתר סלולרי והשכרתו מראש למספר שנים) - מה שיוצק להן נופך מסוים של יציבות עסקית.

יומרני, אבל בו בשעה גם הגיוני

הדוגמה הבאה ממחישה היטב את פעילותן של חברות אלה. Crown Castle הודיעה בחודש החולף כי בכוונתה לרכוש את כל אתרי האנטנות של מפעיל הסלולר הגדול בבריטניה - BT Cellnet - תמורת סכום של מיליארד דולר. זה אומנם נשמע יומרני, אבל בו בשעה גם הגיוני.

BT Cellnet תכניס לכיסה סכום אשר יעזור לה לכסות את חובותיה העצומים - תוצאה של הרכישה האחרונה של תדרי הדור השלישי. Crown Castle תוכל "לארח" על גבי האתרים שהיא תרכוש את האנטנות של המפעילים האחרים בבריטניה: Orange, וודאפון ו-One to One, ובכך לחסוך מהם את הקמתם של אתרים חדשים.

ככל שמספר רב יותר של אנטנות של מפעילים אחרים "יעלה" על האתרים שנרכשו מ-BT Cellnet, כך יהפוך המיזם של Crown Castle לרווחי יותר, והעלויות השוטפות - שכ"ד ותחזוקה - תתחלקנה בין מספר רב יותר של מפעילים. פשוט ורווחי עבור כולם. למעשה, על אף שאין כאן מיזוג ישיר בין המפעילים הסלולריים, ניתן להבחין כי מתבצע כאן מיזוג עקיף על גבי האתרים שנרכשו מ BT Cellnet.

כן ירוויחו כסף מהדור השלישי, לא ירוויחו מהדור השלישי, דבר אחד בטוח: כניסת חברות הסלולר אל תחום ה-3G תחייב אותן לא רק לרכוש תדרים, אלא גם לפרוש יותר ויותר אנטנות. בכמה יותר? לאורכה ורוחבה של ישראל פרושים כיום לא פחות מ 4,300 אתרי אנטנות.

האם לילד הזה פיללנו?

ההערכות הן שכדי לאפשר כניסה אל ה-3G תצטרכנה חברות הסלולר לכל הפחות לשלש (!) את כמות האנטנות הקיימת כיום. האמת היא שגם בלי תחום ה-3G צפוי מספר אתרי האנטנות לגדול - בעיקר אצל מירס הקטנה אשר קיבלה זה עתה רישיון סלולרי.

אין צורך להכביר במלים כדי להבין במה מדובר. די בנסיעה לאורך כביש החוף כדי להתרשם שכבר היום שואף מספר האנטנות הסלולריות למספר העצים לאורך הדרך - עם כל המשמעויות הנלוות ביחס לפגיעה בנוף ובסביבה. לכן המסקנה ברורה: במצב בו כל אחת מהחברות מתפעלת רשת אנטנות סלולריות משל עצמה, עלולים להיווצר בעתיד לאורך כביש החוף יערות של אנטנות במקום יערות של עצים.

זה בהחלט יכול להיות תסריט חיובי עבור שער המניה של ברן , שעוסקת בהקמת אתרים עבור חברות הסלולר, אבל מבחינת האינטרס הציבורי - האם לילד הזה פיללנו...?

נקודה נוספת למחשבה: האם יצליחו חברות הסלולר לשלש את היקף האנטנות שלהן במסגרת החוק? הלוא כבר כיום כ-40% מאתרי האנטנות הם ללא רישוי! אגב, לדעתי הסיבה לריבוי האתרים הלא חוקיים היא פשוטה: עד שהרשות המקומית מגיבה בהריסת האתר - מספיק האחרון לייצר כמות כזו של תעבורת שיחות, המצדיקה (משיקולים של כדאיות כלכלית) את הקמתו ולו לזמן מוגבל.

בעוד שבחו"ל הולכות חברות הסלולר בכיוון של Outsourcing ביחס לכל מה שאינו מוגדר אצלן "כעסקי ליבה", אצלנו בישראל נראה כי חושבים הפוך. אם לשפוט על פי הפרסומים האחרונים - הרי שפרטנר הציעה לסלקום להקים תשתית אנטנות משותפת לדור השלישי - יפה. הקמה של רשת אנטנות משותפת שכזו אכן יכולה להקטין את כמות האנטנות הכוללת, אבל כמו תמיד במדינת ישראל - הקטנת שיתוף פעולה בתחום אחד יכולה עד מהרה להתגלגל לשיתוף פעולה לאו דווקא רצוי בתחום אחר, ובהקשר זה נראה לי כי בצדק תהיה לשתי החברות בעיה עם הממונה על ההגבלים העסקיים.

כן, אין ספק: מאוד קשה מבחינה מנטלית להיפרד מתשתית עצמאית של מגדלי אנטנות, אותה הקמת וטיפחת במשך זמן רב. באירופה כבר עברו את השלב המנטלי הזה, כנראה משום שחברות הסלולר כבר קבורות עמוק בתוך נטל החובות של "הדור השלישי". בישראל - החברות עדיין לא ממהרות, אם כי ברור לטעמי