לקראת הפיכת השקל למטבע בר המרה בעולם: ראשי CLS מגיעים לישראל לבדוק שילוב השקל במסלקת הכספים הגדולה בעולם

ראשי בנק CLS העולמי יגיעו השבוע לישראל כדי לבדוק את האפשרות לשילובה של ישראל במערכת סליקת הכספים הגדולה בעולם.



בנק CLS משמש מסלקה בינלאומית בעסקות להמרת מטבעות. ב-CLS כלולים כיום 15 מטבעות ב-26 מדינות.



מדובר בצעד מהפכני, שיהפוך את השקל למטבע בר המרה בכל שוקי המטבע הבינלאומיים הגדולים, ויקפיץ מדרגה את כלכלת ישראל. הדבר עשוי לשפר את מעמדה של ישראל בשוקי הכלכלה העולמית בקרב משקיעים בעולם וכן בקרב חברות דירוג האשראי.



מאחורי הביקור עומדים נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, וראשי CLS. בבנק ישראל פועל לקידום הנושא בארי טאף, ראש המחלקה המוניטרית.



ראשי CLS ייפגשו עם הנגיד וראשי בנק ישראל, כדי ללמוד על מעמדו וחוזקו של השקל. הם ישמעו משר האוצר, אברהם הירשזון, ומנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר, סקירה על מדיניותה הכלכלית של הממשלה, ויקימו דיונים עם החשב הכללי, ירון זליכה ואנשיו, ועם ראש אגף כלכלה במשרד האוצר, ד"ר מיכאל שראל. בנוסף ייפגשו אנשי CLS עם בכירים במשרדי הביטחון והתמ"ת, וייתכן שגם עם יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי.



בשלב זה לא נקבעו לראשי ה-CLS פגישות עם ראשי הבנקים המסחריים בישראל, אם כי הבנקים מעוניינים מאוד בצירופה של ישראל ל-CLS. לאחר שישראל תצורף ל-CLS, יצטרפו אליו הבנקים המסחריים בישראל, בצורה זו או אחרת.



באוצר ציינו בסוף השבוע שעבר כי עצם קיום הביקור והדרג של המבקרים, מצביעים כי השקל קרוב מאי פעם בעבר למעמד של מטבע מוכר וסחיר בקהילת המדינות המפותחות.



טכנולוגיה מתקדמת



השלמת מערכת הסליקה התוך יומית בבנק בישראל, ה-RTGS, במארס הקרוב, תסייע לישראל להצטרף ל-CLS. שכן אחד התנאים לצירופה של ישראל ל-CLS הוא קיומה של מערכת טכנולוגית מתקדמת במערכת הבנקאות.



ב-Settlement Continuous Linked) CLS) כלולים כיום 15 מטבעות: דולר אמריקאי, יורו, ליש"ט, ין יפאני, פרנק שווייצי, דולר קנדי, דולר אוסטרלי, קרונה שוודית, קרונה דנית, קרונה נורווגית, דולר סינגפורי, דולר הונג קונגי, דולר ניו זילנדי, וון קוריאני וראנד דרום אפריקאי.



CLS: המרת מט"ח מהירה ובטוחה



קבוצת CLS הוקמה ב-97' כדי לייצר את המערכת הגלובלית הראשונה לפעילות בטוחה, ללא סיכונים, בשוק המט"ח הבינלאומי. בתחילת ספטמבר 2002 החל לפעול בנק CLS, כמסלקה בינלאומית בעסקות להמרת מטבעות.



בשונה מאופן הסליקה המקובל בעסקות המרה בישראל ובמדינות שאינן חברות ב-CLS, שני זרמי הכספים המרכיבים את עסקת ההמרה - התשלום במטבע אחד והתקבול במטבע אחר - מועברים ב-CLS בו-זמנית והסליקה היא סופית. העסקות בדרך זו מהירות יותר ובטוחות יותר. עד להקמת CLS התקיימה הסליקה במדינות עצמן.



הסיכון בעסקות סליקה יכול לנבוע, למשל, מפשיטת רגל של הצד שעמו נקשרה העסקה, בעיות תפעוליות והיעדר נזילות. העברת שני זרמי הכספים המרכיבים את העסקה בו-זמנית אמורה למזער את הסיכון. זאת מאחר שאם צד אחד אינו מקיים את תנאי העסקה, לא תבוצע העברת הכספים של הצד השני. לא ניתן לבטל את העסקות.



הפרמיה עבור עסקת המרה באמצעות CLS נמוכה על פי רוב מהפרמיה המשולמת עבור עסקות זהות המבוצעות בדרכים אחרות. נפח המסחר היומי בשוק המט"ח העולמי נאמד ב-1,200 מיליארד דולר. יותר מ-50% מהעסקות מבוצעות באמצעות CLS.



CLS נתמך על ידי 70 בנקים ומוסדות פיננסיים מהגדולים בעולם ממדינות שהמטבע שלהן נסחר על ידי הבנק. שאר הבנקים באותן מדינות הם במעמד של "לקוח צד שלישי", כלומר מקבלים שירותי סליקה ב-CLS באמצעות הבנקים החברים במדינה שלהם. בנק ישראל הצטרף ל-CLS ב-2002 במעמד של לקוח צד שלישי, כמו רבים מהבנקים המרכזיים במדינות המערב.