תוכנות השחמט ג'וניור, שפותחה על ידי שני ישראלים, זכתה שוב באליפות העולם בשחמט לתוכנות

תוכנת השחמט הישראלית ג'וניור, שפותחה על ידי אמיר באן ושי בושינסקי, זכתה בסוף השבוע באליפות העולם למחשבי שחמט שהתקיימה בטורינו, איטליה, בפעם החמישית מאז 1997. התוכנה שרצה על גבי מחשב מקבילי וודקרסט, פיתוח חדש של אינטל המבוסס על טכנולוגיית 65 ננו-מטר, לא הפסידה באף אחד ממשחקיה, וצברה תשע נקודות מתוך 11 אפשריות.



המתחרות העיקריות של ג'וניור על תואר אליפות העולם היו תוכנות שרדר הגרמנית, שהגיעה למקום השני, ו"זאפה" האמריקאית, אלופת העולם היוצאת, שנאלצה הפעם להסתפק במקום הרביעי בלבד.



במהלך התחרות, בה משחקות תוכנות מחשב אחת נגד השנייה, המהלכים מחושבים על ידי מנועי הבינה המלאכותית המתקדמים, אך משוחקים על גבי לוח שחמט רגיל על ידי מפעילים אנושיים. לדברי בושינסקי תוכנת זאפה, המסוגלת לחשב מיליארדי מצבים בכל רגע, הגיע רק למקום הרביעי משום שהיא אינה מסוגלת לנתח את המצבים בצורה יעילה מספיק.



"ההצלחה תלויה ביכולת להפיק מכל מהלך את ההחלטות הנכונות", אומר בושינסקי. ומסביר כי האפשרויות במשחק כה עצומות וצריך לדעת כמה זמן להקדיש לכל מהלך. לדבריו, ג'וניור משלבת את יכולות החישוב המהירות של עולם המחשוב עם תכונות אנושיות, והיא מצליחה משום שהיא מתפשרת על ביצוע חישובים לטובת הגדלת היוזמה.



בושינסקי מספר כי, בניגד לג'וניור, כל היריבים בטורניר פעלו על פלטפורמות של AMD השולטות בתחום תוכנות השחמט. רוב המחשבים היו של HP בעלי 4 מעבדים כפולי ליבה מסוג אופטרון, אשר מאופיינים ביכולות גבוהות של חישוב מספרים שלמים.



לעומת זאת, בושינסקי ובאן הנתמכים על ידי ארגון הגריד הישראלי, פעלו בתחרות בשיתוף פעולה עם אינטל. שיתוף הפעולה תרם מאוד לשני הצדדים, משום שתוכנות שחמט, אשר דורשות חישובים רבים בשנייה, מספקות מדד ליכולות העיבוד של מעבדים ולכן יש להם אינטרס להיבחר להפעלת תוכנות שחמט.



בצד האלגוריתמי, השיטות שבאו מעולם השחמט השפיעו על הרבה אלגוריתמים בתחום המחקר המדעי, לדוגמא, בחיפוש של צירופים בביולוגיה חישובית. "בכל תחום בו מרחב האפשרויות מאוד גדול ואין דרך לסרוק אותו בצורה טוטאלית, ניתן להפעיל הערכות בדומה ללוח שחמט", מסביר בושינסקי.



למרות שיש עוד ענפים בבמדעי המחשב שהושפעו, העובדה שחלק גדול מהאינפורמציה לא גלויה גרמה לכך שלא התפתחו יישומים רבים לידע שנרכש בפיתוח התוכנות. בושינסקי מסביר כי "כל תחום "לימוד המכונה" מרכז עניין רב בעולם המדעי והטכנולוגי.