דוד כהן מאילת הוא איש ברוך כישורים. הוא חשמלאי, טכנאי קירור, מכונאי דיזל, בנאי. לפני ארבע שנים התקבל לעבודה בבסיס עובדה בנגב באמצעות חברת כוח אדם עם הבטחה שכעבור שלושה-ארבעה חודשים יעבור למעמד של אזרח עובד צה"ל. "עברו ארבעה חודשים, עברה שנה, וכל פעם דחו ודחו", הוא מספר. כעבור 11 חודשים פוטר, כנראה כדי ששנת עבודתו הראשונה לא תיחשב לצורכי תשלום פיצויים בעתיד, ובמשך חודש לא קיבל שכר. לאחר מכן התקבל בחזרה לאותה עבודה, באותם תנאים.
ביחידת הבינוי שבה עבד הועסקו 18 אזרחים עובדי צה"ל ושישה עובדים שגויסו באמצעות חברת כוח אדם. כהן מספר שעשה בדיוק אותן עבודות כמו עובדי צה"ל ואף עמד בראש פרויקטים. אבל כשחילקו מדי פעם בונוס של 1,500 שקל, רק עובדי צה"ל קיבלו אותו. כששילמו משכורת, הוא קיבל כ-4,000 שקל והם קיבלו בין 6,000 ל-7,000. קרן השתלמות לא היתה לו, גם לא הטבות אחרות. "הם היו אזרחים עובדי צה"ל, אני הייתי אזרח סוג ב'", הוא אומר.
צורת העסקתו של כהן היא דוגמה לדרכים המגוונות שהמדינה מוצאת להעסיק עובדים - לא רק בלא כל אחריות כלפיהם, אלא תוך עקיפת חוק חברות כוח אדם. חוק זה, שחלק מסעיפיו נכנסו לתוקף לפני חמש שנים, קובע שארגון או עסק המעסיק עובד באמצעות חברת כוח אדם חייב לשלם לו אותם שכר ותנאים שהוא משלם לעובדים שלו.
החוק נועד לצמצם תופעה רווחת של העסקת עובדי כוח אדם במשך שנים ארוכות בשכר ובתנאים נחותים. יוזם החוק, אז יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ, סבר שבכך תיסתם פרצה גדולה בחוק ועובדי חברות כוח אדם יועסקו רק בפרויקטים זמניים או כמחליפים לתקופות קצובות.
ואולם, מתלונות שהצטברו בארגונים חברתיים מתברר שלא רק שהפרצה לא נסתמה היטב, אלא שנסללו סביבה דרכים עוקפות. "משרדי ממשלה, גופים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות לא מקיימים הוראת השוואת תנאים, כך שעובדי חברות כוח אדם מקבלים שכר נמוך משמעותית מזה שהיו אמורים לקבל, ואינם נהנים מזכויות רבות ומגוונות המגיעות להם", כתב עורך הדין איתי סבירסקי מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב אל נציב שירות המדינה שמואל הולנדר והיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בשם הפורום לאכיפת חוקי עובדים.
מי המעסיק?
השכר הנמוך הוא רק אחת מהבעיות. לדברי כהן, לא היה ברור לו מי המעסיק שלו. היו לו שני מפקדים לובשי מדים וכן מהנדס חשמל ומפקח עבודה שהיו אזרחים עובדי צה"ל, אבל הוא התקבל לעבודה באמצעות חברת כוח האדם "דנאל" ועל תלוש השכר שלו הופיע שם המעסיק כ"פרויקטור". "לא יודע מי זה, לא ראיתי אותם אף פעם", הוא אומר. מדנאל נמסר כי הם סיפקו שירותי כוח אדם לפרויקטור, חברה לשירותי תחזוקה ובינוי שזכתה במכרז של משרד הביטחון.
משחלפו השנים וכהן ראה שאינו מתקדם, התחיל להתייאש. "הייתי כבר בן 38, עם חמישה ילדים ומשכנתה. ידעתי שמחר המעסיק יכול להפסיד במכרז וישלחו אותי הביתה, בלי עתיד, בלי כלום", הוא מספר. שבועיים לפני פסח מצא עבודה אחרת. כיום הוא עובד במועצה הדתית באילת. "אני לובש חולצה לבנה, מקבל את כל התנאים, מרוצה מאוד", הוא אומר.
בנוסף לסיפורו של כהן, במכתבו ציין סבירסקי דוגמאות אחדות, כמו מזכירה שעבדה במוסד לביטוח לאומי ושכרה לא שולם כדין (לאחר שעזבה את עבודתה והתלוננה נגד הביטוח הלאומי, הסכים המוסד להשוות את תנאיה ולשלם לה את המגיע לה), וכתב כי חלק מהעובדים תבעו או מתכוונים לתבוע את המגיע להם. אבל מטרת פנייתו של הפורום היא להתריע על תופעה נרחבת וחמורה שיוצרת שכבת עובדים משוללי זכויות ועתיד תעסוקתי בחסות המדינה.
תעשיית קבלנים ענפה
מאז שנכנס לתוקף חוק חברות כוח אדם התפתחה תעשייה ענפה של קבלני שירותים שנועדה לעקוף את חובת השוואת התנאים. התחום הידוע והפרוץ ביותר הוא של חברות המספקות שירותי שמירה וניקיון. מתברר שהמדינה מצאה דרכים יצירתיות נוספות לעקוף את החוק, כותב סבירסקי.
המקרה של כהן הוא דוגמה למה שסבירסקי מכנה העסקה מרובעת - משרד הביטחון מעסיק קבלן שירותים, במקרה זה של תחזוקה ובינוי (פרויקטור), שמעסיק חברה שמספקת שירותי כוח אדם (דנאל), שמעסיקה עובדים שמבצעים בדיוק אותם תפקידים שמבצעים אזרחים עובדי צה"ל שעמם הם עובדים. תבנית זו "לכאורה מאפשרת למשרד הביטחון לחמוק מקיום הוראת השוואת התנאים, שכן העובד רשום בחברה שאינה חברת כוח אדם (...) המדובר בהסדר פיקטיווי", כותב סבירסקי.
בנציבות שירות המדינה טוענים כי הם אינם קשורים בהעסקתם של עובדי כוח אדם או עובדים אחרים שאינם עובדים מן המניין ומפנים למשרד החשב הכללי באוצר. במשרד זה אומרים כי לא ידועות להם בעיות בהשוואת תנאים, אך מודים שקיימת שיטה של "קניית שירותים" מעמותות המעניקות למשרד הרווחה שירות שמיועד להפרטה.
"אם יש למשל מעון שמיועד להפרטה, אין טעם להעסיק ישירות את העובדים למרות שמדובר במעון ממשלתי ולכן משלמים להם באמצעות העמותות עד שהמעון יופרט", אומר גורם באוצר.
בתגובה לטענה אומרים במשרד הרווחה כי מדובר בכ-800 עובדים שמועסקים בשיטות מגוונות, בנוסף על 3,000 עובדי המשרד. לאחר מיון ודיונים עם האוצר והנציבות, הוחלט שכ-150 מהם ייקלטו כעובדי מדינה. עדיין לא ברור מה יהיה עם השאר. חלק מהעובדים מועסקים בתבנית של קניית שירותים בהתאם לתפוקות - למשל, המשרד קונה שירות הדפסת מכתבים או שירות הדרכת חניכים.
"הפרת הוראת השוואת תנאים בשירות המדינה (...) מנוגדת לחוק ומשקפת זלזול ופגיעה של מוסדות שירות המדינה בציבור רחב של עובדים המשרתים את המדינה", כתב סבירסקי ודרש לבצע בדיקה של הסוגיה ברחבי השירות הציבורי. עד מועד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובתה של חברת "פרויקטור".
המדינה מתחמקת מהחוק: עובדי הקבלן מרוויחים פחות מעמיתיהם
רותי סיני
5.6.2006 / 10:52