עלייה בפדיונות מקרנות המשקיעות בחו"ל

"ירידות השערים בשווקים המתעוררים דחפו את משקי הבית למימוש השקעות בקרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל, בעיקר בשווקים מתעוררים. היקף מימושים אלה עלה על היקף המימושים של תושבי חוץ בבורסה בתל אביב - דבר שקיזז במידה רבה את הפיחות בשער החליפין" - כך נמסר היום מבנק ישראל. "תושבי חוץ מימשו ניירות ערך בבורסה בתל אביב, בעיקר אג"ח מסוג שחר ומק"מ. כל המימושים היו במחצית השנייה של החודש, בעוד שבמחצית הראשונה עוד נמשכו ההשקעות בהיקפים קטנים".

במגזר המשקיעים המוסדיים (ללא קרנות נאמנות) נרשמה החודש ירידה חדה בהיקף ההשקעות בחו"ל, בהשוואה לקצב ממוצע של כ-450 מיליוני דולרים לחודש בחודשים ינואר-אפריל. עם זאת, מציינים בבנק כי בשוק ההון המקומי באו ההתפתחויות הגלובליות לידי ביטוי בעוצמה פחותה יחסית למשקים מתעוררים אחרים.

ההתפתחות המרכזית אשר השפיעה על פעילות המשק במט"ח בחודש מאי, היתה היחלשות רוב מטבעות השווקים המתפתחים באופן משמעותי, כשבמקביל נרשמה ירידה חדה בשוקי ההון במדינות אלו. זאת, החל מהשבוע השני של מאי. התפתחויות אלו לא פסחו על ישראל, אם כי השפעתם היתה מתונה בהשוואה לשווקים מתעוררים אחרים.

עד ל-8 בחודש, ערב הירידות בשוקי ההון והמטבעות בשווקים המתעוררים, נמשך ייסוף השקל שהחל עוד בסוף מארס, לאחר הבחירות בישראל, וזה הסתכם ב-1.6% מול הדולר ו-0.8% מול הסל. לאחר מכן, ועד לסוף החודש, התהפכה המגמה והשקל פוחת מול הדולר ומול הסל ב-2%. עוצמת הפיחות של השקל היתה נמוכה מזו שנרשמה במרבית המשקים המתעוררים, ובמיוחד בכמה מהם שבהם נרשמו פיחותים חדים, כגון טורקיה - 18%, וברזיל ודרום אפריקה - 11%.

סיכון שער החליפין, כפי שנמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר, עלה בהדרגה במהלך החודש, ובסך הכל עלה ב-75 נקודות בסיס לרמה של 6.25%. עלייה זו קטנה משמעותית יחסית לשווקים מתעוררים אחרים, בהם סטיית התקן הגלומה עלתה בממוצע ביותר מ-200 נקודות בסיס לרמה של 11.5%.