בימים האחרונים, פורסם בעיתונות כי בחודש הקרוב תתקבל ההחלטה על העלאת שווי רכב צמוד לצרכי מס לשווי "ריאלי", אשר לטענת רשות המסים גבוה פי 3 מהשווי הנוכחי.
העלאת שווי הרכב לצורכי מס פי 3 באמת תהיה ריאלית והוגנת לכל העובדים?
כדי לענות על שאלה זו ננסה להבין קודם כל מהם העיוותים הקיימים בשיטת המיסוי הנוכחית.
אפשר לחלק את אוכלוסיית העובדים שנוהגים ברכב צמוד לשלוש קבוצות:
בקבוצה הראשונה נמצאים עובדים שמשתמשים ברכב צמוד אך ורק לצרכי עבודה, בקבוצה השנייה נמצאים עובדים שמשתמשים ברכב צמוד גם לצרכי עבודה וגם לצרכים אישיים ובקבוצה השלישית, עובדים שמשתמשים ברכב צמוד רק לצרכים אישיים.
על פי חלוקה זו, עובדים בקבוצה הראשונה לא מקבלים הטבה בכלל ולכן גם לא צריכים לשלם עליה את שווי הרכב לצורכי מס.
עובדים בקבוצה השנייה, שבתוכה נמצאים רוב העובדים, צריכים לשלם רק על החלק היחסי של הנסיעות הפרטיות מתוך עלות החזקת רכב. לפי הנורמטיב של רשות המסים חלק זה מהווה 39.6% מכלל הנסיעות ברכב העובר 25 אלף ק"מ בשנה.
עובדים בקבוצה השלישית, הקטנה מבין השלוש, שמשתמשים ברכב רק לצרכים אישיים, צריכים לשלם שווי רכב לצרכי מס בגובה עלות החזקת רכב פרטי.
מכיוון שבשיטת המיסוי הנוכחית רשות המסים לא מבדילה בין שלוש קבוצות העובדים ושווי הרכב נקבע אך ורק על פי השתייכותו לאחת מקבוצות הרכבים, מתקבלים העיוותים הבאים:
ניקח לדוגמה רכב צמוד מקבוצה 2, השכיחה ביותר, שמחירו 120,500 שקל. שווי השימוש לרכב זה עומד היום על 1,330 שקל.
עובדים מהקבוצה הראשונה משלמים על הטבה שהם לא מקבלים, כלומר 1,330 שקל במקום 0 שקל.
עובדים מהקבוצה השנייה משלמים סכום דומה לשווי הריאלי, כלומר 1,330 שקל במקום 1,244 שקל.
עובדים מהקבוצה השלישית משלמים על ההטבה פחות ממה שהיא באמת, כלומר 1,330 שקל במקום 3,142 שקל.
אין ספק בכך ששיטת המיסוי הנוכחית גורמת לעיוותים בקבוצות העובדים הראשונה והשלישית וצריך לתקן אותם. אבל האם הדרך שרשות המיסים מציעה, אכן תפתור אותם או שמא תיצור עיוותים גדולים הרבה יותר מאלה הקיימים היום?
נראה את המצב לאחר העלאת שווי הרכב באופן אחיד לכ-3,100 שקל עבור קבוצה רכבים 2.
מצד אחד העובדים מקבוצה השלישית, הקטנה מבין השלוש, יתחילו לשלם מס ריאלי על ההטבה. מצד שני, העובדים בקבוצה הראשונה יתחילו לשלם מס לא ריאלי על 3,100 שקל במקום לא לשלם כלל, ואילו העובדים בקבוצה השנייה, הגדולה ביותר, יתחילו לשלם מס על 3,100 שקל במקום 1,244 שקל.
עיוות נוסף הינו אי-התחשבות בטווח המחירים של קבוצות הרכב.
ניקח למשל את קבוצה 2 של הרכבים. טווח המחירים בקבוצה זו נע בין 91,001 שקל ל-120,500 שקל. הגיוני שהחזקת רכב מהגבול התחתון תהיה זולה יותר מאשר החזקת רכב מהגבול העליון.
השיטה המוצעת על ידי רשות המסים לא מתחשבת בכך, וקובעת את שווי הרכב של כל הקבוצה לפי הגבול העליון וגורמת לעובד שקיבל רכב מהגבול התחתון לשלם מס יתר.
סדרת העיוותים לא מסתיימת, אם נתחשב בכך שעלות החזקת רכב יורדת ככל שגיל הרכב עולה בשלוש השנים הראשונות על הכביש. הסיבות לכך הן: ירידת ערך של הרכב ושווי הכסף יורדים משנה לשנה ומכיוון שהרכב נמצא בתקופת האחריות, ההוצאות על תיקונים נשארות זהות.
בשיטת המיסוי המוצעת, שווי הרכב לצורכי מס מחושב לפי עלות החזקת הרכב בשנה ראשונה, הגבוהה ביותר, ולא יורד ככל שגיל הרכב עולה.
על מנת לפתור את העיוותים, הפתרונות האפשריים הם:
? כל בעל רכב צמוד ישלם על הנסיעות הפרטיות שהוא ביצע בפועל ולא בצורה סטטיסטית, על ידי הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה הכולל אישור המעביד על אחוז שימוש רכב העבודה לצרכיו האישיים.
? כל בעל רכב צמוד ישלם על סוג הרכב שהוא קיבל בפועל. ניתן לחשב כל חודש את עלות ההחזקה של כל רכב שקיים בארץ כפונקציה של המחירון שמתפרסם מדי חודש.
הפתרון הכולל הינו שילוב של השניים.
המטרה העיקרית בכל רפורמה צריכה להיות, קודם כל לא לפגוע באוכלוסיות שלא אמורות להיפגע ורק לאחר מכן לבטל את העיוותים הקיימים.
רשות המסים בחרה בדרך פשוטה מאוד כדי לטפל בבעיה מורכבת מאוד לכל הדעות. הפתרון אומנם מתקן עיוות קטן אחד (לטבת הקופה הציבורית), אך לא מתקן את העיוותים הגדולים באמת (לטובת העובד ,כפרט). בנוסף לכך, יוצר פתרון זה, סדרה של עיוותים גדולים יותר משמעותית, לאוכלוסיות גדולות יותר של עובדים ומעסיקים, שלא אמורות להיפגע.
pavelkn@walla.co.il
העלאת שווי רכב צמוד לצורכי מס - פתרון בעייתי
פבל קנור
8.6.2006 / 17:13