הבנקים מפסידים בלירה הטורקית - אך בנק ישראל מוטרד דווקא מהמסחר במעו"ף

בשבועות האחרונים עמדו הביטחונות של אליעזר פישמן - שהסתבך בעסקה כושלת על הלירה הטורקית - במוקד העניין של הסקטור הבנקאי. פישמן הפסיד יותר ממיליארד שקל בהימור, והבנקים שמימנו את העסקה נקלעו לצרת ביטחונות. ובכל זאת, בבנק ישראל מצאו אתמול לנכון לפרסם דווקא הוראה חדשה בנוגע למסחר בשוק המעו"ף.



נמנעים מפרשת פישמן



בבנק המרכזי עושים הכל בכדי להימנע מהתייחסות ישירה לפרשת פישמן, אבל בקצה ההודעה ששיגר הבנק לעיתונות אתמול ניתן היה לראות כי הוא מוטרד מאותה פרשה עגומה: "יודגש כי למרות שההוראה יוחדה לפעילות הבנקים ולקוחותיהם בשוק המעו"ף בישראל, עקרונותיה מתאימים ליישום גם בפעילות של לקוחות במכשירים נגזרים בשווקים אחרים - כגון חדרי עסקות ובורסות זרות", כתב הבנק.



קצת מוזר שהפיקוחעל הבנקים, בראשות יואב להמן, כותב הוראה שלמה על שוק המעו"ף, ולעיתונות הוא מדגיש שהבנקים יכולים להשתמש בעקרונות גם לשוק המט"ח. ובכלל, בפועל נראה שלא ניתן ליישם את ההוראה הזו לגבי מט"ח מכיוון שההוראה החדשה מתבססת על תחשיבים שמבצעת הבורסה. בשוק המט"ח הבורסה לא עושה חישובים כאלה, ולכן בשלב זה הפרצה בגדר נותרה במקומה. הבנקים יכולים להמשיך ולממן עסקות עתידיות ספקולטיוויות במטבעות זרים, מבלי שיש קריטריונים ברורים להיקף הביטחונות שהם צריכים לקבל, או מה הן המחיקות שייאלצו לבצע אם הפוזיציות של הלקוחות יתבררו כהפסדיות.



בהתייחס לשאלת TheMarker לגבי הצורך בהוראה מפורטת שתורה לבנקים מה הם הביטחונות שהם צריכים לקבל מלקוחות שמבצעים עסקות ספקולטיוויות בשווקים זרים, אמר סגן המפקח על הבנקים, אבי וישנביץ: "אם הבנקים לא יסיקו את המסקנות לא תהיה ברירה אלא להתערב באופן ניהול הסיכונים של הלקוחות שלהם לעסקות במט"ח". בשלב הזה הבנק המרכזי מעדיף שלא להתערב בנושא, בעיקר בגלל הרצון להימנע מהתערבות שיקול הדעת העסקי של מנהלי האשראי בבנקים.



בנוגע לשוק המעו"ף, הבנק הודיע על תיקון הוראה 337 המסדירה את דרישות הביטחונות מסוחרי מעו"ף שפותחים פוזיציות באמצעות הבנק. לפי התיקון, צריכים הבנקים לעדכן את היקף הביטחונות הנדרשים בהתאם לדרישת של הבורסה. הביטחונות צריכים להיות נזילים ומוחזקים בחשבון נפרד - שיאפשר לבנק לשלוט בהם ברמה גבוהה יותר.



עד לתיקון ההוראה, לא חלה על הבנק החובה לבקש עדכון ביטחונות בהתאם לדרישת הבורסה, ולכן יכול היה להיווצר מצב לפי הבורסה יכלה לבקש מהבנק להגדיל את הביטחונות בגין הפוזיציה של הסוחר, והבנק עשה זאת מבלי לבקש מהסוחר עצמו להגדיל את הביטחונות שלו בבנק. ההערכה היא שההוראה החדשה תאלץ סוחרי מעו"ף שידרשו להגדיל את הביטחונות, לצמצם את היקף הפעילות שלהם או להגדיל בהרבה את ההון העצמי שלהם.



הקלה על הגדולים



במקביל לתיקון שיביא להגדלת הביטחונות של חלק מהסוחרים, מאפשר הבנק המרכזי לבנקים להקל על הדרישות מסוחרי מעו"ף גדולים במיוחד, שנוהגים לפתוח פוזיציות בעלות רמת סיכון נמוכה. כלומר, כאלה שלא מהמרים על כיוון השוק, אלא מגדרים את חשיפתם.



סוחרים כאלה מנצלים עיוותי מחירים ופערי ארביטראז' לצורך רווחים, אך אינם מהמרים על עלייה או ירידה של השוק. מהם יוכל הבנק לבקש ביטחונות בהתאם למודל פנימי של הבנק, ולא לפי מודל התרחישים של הבורסה.