וילנאי: ביורוקרטיה וחוסר חזון פוגעים במו"פ בישראל

"לא הצלחתי לשכנע את הממשלה הקודמת, ולא את הנוכחית, בחשיבותה של תוכנית התשתיות" - כך אמר אתמול שר המדע, התרבות והספורט, מתן וילנאי, במפגש עם חברי הוועדות הלאומיות למדע.

"משרד האוצר לא חושב שצריך משרד מדע, ולכן לא חשוב להעביר לו כסף", הוסיף. "נלחמנו בשיניים כדי להמשיך ולקיים את תוכנית המו"פ התשתיתי גם השנה".

לדברי וילנאי, האוצר והביורוקרטיה גורמים נזקים קשים. "כך לדוגמה", אמר, "מצב המים בישראל, שמידרדר מדי יום בשל חוסר תוכנית לאומית, חזון וראייה קדימה, ובגלל תקציב זעום יחסית, המגביל את פעילות המחקר והתשתית בתחום".

וילנאי הציג את הגישה החדשה שפיתח המשרד למימוש תוכנית המו"פ התשתיתי, יחד עם המדענית הראשית במשרד, פרופ' חגית מסר ירון ויו"ר הוועדות, פרופ' חרמונה שורק. מסר ירון אמרה כי ב-2001 סבלה התוכנית מתקציב מצומצם של 164 מיליון שקל, לעומת 269 מיליון שקל ב-95', מועד הפעלת התוכנית.

עקרונות המסגרת החדשה מבוססים על גמישות בקביעת עדיפות למחקרים; הקמת ועדה חדשה שתתמקד במחקר יישומי לטובת הציבור ותעסוק בתחומים דוגמת איכות הסביבה, מים ומדעי החברה; הקמת מרכזי ידע תשתיתיים ואחזקתם; וייזום מחקרים טרום-יישומיים ותוכניות הכשרת כוח אדם במדע וטכנולוגיה.

מסר ירון אמרה כי השינוי יאפשר להתמודד עם האילוצים התקציביים.

חבר ועדת המיקרואלקטרוניקה ומנכ"ל משותף באינטל ישראל, אמיר אדלשטיין, מתח ביקורת על התוכנית החדשה. אדלשטיין: "חסרה תפישה מהפכנית. מנסים לעשות דברים מעטים בתקציב נמוך. תקחו יותר מתקציב התעשייה, ותשתמשו בנו, בחברות שרוצות לעזור למדע. תגדירו תוכנית ישראלית כוללת, כי לתוכנית החדשה אין יתרון יחסי".

נשיא אפלייד מטיריאלס ישראל, דן וילנסקי, החבר באותה ועדה, ביקר גם הוא את התוכנית ואמר כי בוועדה משתתפים תעשיינים בכירים שאינם מנוצלים לטובת המדע. לדבריו, בשנה האחרונה לא התכנסה הוועדה אלא פעם אחת, וגם זו אורגנה לאחר שפורסם בתקשורת כי הוועדה עומדת להיסגר.

רעיונות נוספים שהועלו במפגש היו בתחום החיזוי הטכנולוגי. ראש המרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב, ד"ר יאיר שרן, הציע כי תוכנית התשתיות תתייחס גם לתכנון מדיניות בטווח ארוך, של 10 שנים.