100 מיליון דולר בפרסומות במאבק שליטה על קבוצת הבנקאות האמריקאית וכוביה

מאת אנדרו רוס סורקין, ניו יורק טיימס

כ-200 מיליון דולר מבדילים בין שתי הצעות הרכש המתחרות לווכוביה (Wachovia), ומאבק השליטה על קבוצת הבנקאות האמריקאית מתחמם. פירסט יוניון (First Union) וסאן-טראסט בנקס (SunTrust Banks), מנהלות מאבק עוין במיוחד בעיתונים בניסיון לרכוש את תמיכתם של בעלי המניות בווכוביה לקראת ההצבעה על הצעות הרכש. הצבעה בעד פירסט יוניון תיעשה באמצעות כרטיס לבן; הצבעה בעד סאן-טראסט - בכרטיס כחול. הכרטיס הלבן שווה 14.4 מיליארד דולר. הכרטיס הכחול - 14.6 מיליארד דולר.

הצעת הרכש של סאן-טראסט גבוהה מזו של פירסט יוניון מכיוון שזו רק חתמה הסכם מיזוג עם וכוביה. בסוף השבוע ספגה סאן-טראסט מהלומה כשביתמשפט בצפון קרולינה סירב לשלול את הסכם המיזוג של פירסו יוניון וכוביה. מטה וכוביה ממוקם בווינסטון, ססילם שבצפון קרולינה.

כעת, אחרי שבית המשפט יצא מהתמונה מתכוננות סאן-טראסט ופירסט יוניון להצבעה, שתיערך ב-3 באוגוסט, במסעות פרסום נרחבים - בעיתונים, ברדיו ואפילו בטלוויזיה. השתיים רכשו מודעות לא רק בעיתונים בצפון קרולניה אלא גם ב"ניו יורק טיימס" וב"וול סטריט ג'ורנל". אנליסטים מעריכים כי עד שיסתיים מאבק השליטה יוציאו שלוש קבוצות הבנקאות 100 מיליון דולר על פרסום.

סאן טראסט ופירסט יוניון מתארות מדוע כדאי לבחור בהן, ומדגישות את צבע הפתק שלהן. אמנם ברוב מאבקי השליטה ממלא הפרסום תפקיד מסוים, אך בדרך כולל הוא פונה למשקיעים מוסדיים, השולטים לרוב בחברות בורסאיות. ואולם במקרה של וכוביה, מחצית ממניותיה מוחזקות בידי משקיעים פרטיים, רבים מהם עובדים ואנשי עסקים מקומיים.

היום, אמורה חברת הייעוץ למשקיעים מוסדיים, Shareholder Services ISS) Institutional), לפרסם המלצה לבעלי המניות של וכוביה במי לבחור. בעקבות החלטת בית המשפט בסוף השבוע, צופים אנליסטים בוול סטריט כי (ISS) תמליץ על פירסט יוניון. כשסאן-טראסט פירסמה את הצעת הרכש העוינת, היא היתה גבוהה ב-17% מזו של פירסט יוניון. שתי הצעות הרכש הן במניות. השינויים במחירי המניות של שתי הקבוצות המתחרות צימצו את הפער בין ההצעות.

בהחלטה בסוף השבוע, דחה השופט בן טניל את טענת סאן-טראסט לפיה פיצוי מוסכם לפירסט יוניון בסך 780 מיליון דולר, אם תיסוג וכוביה מהעסקה, עלול להשפיע באופן לא הוגן על בעלי המניות להצביע בעד ההצעה של פירסט יוניון. סאן-טראסט שגיבשה הצעת רכש לווכוביה בסתיו 2000, אך נדחתה, טענה כי יו"ר ומנכ"ל וכוביה אל.אם "באד" בייקר, נשא ונתן על עסקה עם פירסט יוניון מבלי להתייחס לטובת בעלי המניות.

בתביעה שהגישה לבית המשפט, טענה סאן-טראסט כי בייקר חתם עסקה עם פירסט יוניון לאחר שהבטיח לעצמו העלאה של 500 אלף דולר בגמלת הפנסיה שלו ל-2 מיליון דולר. סאן-טראסט טענה כי זו הסיבה שבייקר הסכים לעסקה עם פירסט יוניון. השופט טניל דחה את רוב הטענות האלה.

"בית המשפט משוכנע כי אחרי מאבק שליטה נמרץ, יהיו בעלי המניות בווכוביה מסוגלים לקבל החלטה מושכלת בעניין אישור או דחיית המיזוג עם פירסט יוניון", כתב השופט טניל. הוא גם איש סעיף המתיר לפירסט יוניון לרכוש %19.9 ממניות וכוביה עם תתמוטט העסקה.

עם זאת קבע השופט כי הסעיף שחוסם בפועל את רכישתה של וכוביה על ידי קבוצה אחרת לבד מפירסט יוניון במשך כמה חודשים "אינו חוקי ואינו אכיף". פירסט יוניון קידמה בברכה את ההחלטה. סאן טראסט סירבה לומר אם היא מתכננת לערער, אך גם היא תיארה את ההחלטה כחיובית. "היא סוללת את הדרך לשיחות בין טראסט לווכוביה מיד אחרי שבעלי המניות בווכוביה ידחו את הצעת הרכש של פירסט יוניון", אמר מנכ"ל סאןטראסט, פיליפ יומן.