המרת תשתית הכבלים לא תיחשב כהכנסה לעניין התמלוגים

עוד שתי משוכות אחרונות ניצבות בפני חברות הכבלים לפני שיוכלו להכריז על סיום אחד המאבקים העיקריים שלהן לכניסה לשוק התקשורת הפנים ארצית ויותר מכך לשיפור תוצאותיהן.

משוכה אחת - פרוצדורלית בעיקרה - היא קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לתוקפו המשפטי של הסכם המדינה-כבלים.

המשוכה השנייה - המהותית - היא קבלת אישור השרה לפיתוח אזורי, ציפי לבני, שנתבקשה לטפל בהסכם מפאת קשריו האישיים של שר האוצר, סילבן שלום, וניגוד האינטרסים העולה מהם.

ההסכם, שנחתם ב-10 ביולי, קבע כי חברות הכבלים ישלמו למדינה סכום המוערך בכ-600 מיליון שקל על פני 12 שנים החל מ-2003 בתמורה לקבלת רישיונות מפעיל תקשורת והזכות להמשך השימוש בתשתית הכבלים.

בהסכם נקבע כי התשלום

ייקבע בהתאם להיקף המחזור של החברות - ככל שהוא גדול יותר, כך שיעור התמלוגים גבוה יותר במסגרת טווח של 0.5%-4%.

בשנים הראשונות צפוי מחזור החברות להיות נמוך יותר, אך בהמשך ועם שיפור מצבן ישלמו חלק גדול יותר מהכנסותיהן.

רישיונות כלליים להפעלת שירותי תקשורת שיוענקו לחברות הכבלים יאפשרו להן להעניק את כל שירותי הבזק ובכללם שירותי טלפוניה אינטרנט מהיר, שאותם הודיעו בעבר החברות כי יוכלו להעניק בצמידות לקבלת הרישיון. מתן שירותי טלפוניה יינתן על ידן, על פי ההערכות, בתחילת 2003.

השרה לבני אמורה להודיע על החלטתה השבוע, ולא מן הנמנע כי לוח הזמנים של ועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון מחר בתיקון 25 לחוק הבזק, ידחוק בשרה במתן תשובתה.

שכן אם הוועדה תגיע לעמק השווה בנושא סעיף הפורנוגרפיה ויו"ר הוועדה, אברהם פורז, יאפשר את הגשת חוק הבזק לקריאה שנייה ושלישית במליאה, הרי שיופעל לחץ על השרה לבני לצרף את החלטתה לחוק.

אם לשפוט על פי הראיון שנתן משה גביש, סגן יו"ר דנקנר השקעות, ל-TheMarker.com לפני עשרה ימים, הרי שלא נשקפת סכנה לאישור הסכם מכיוונה של ציפי לבני, לה זוקף גביש את אווירת הגמישות שאפיינה את הדיונים מול משרד האוצר.

מה בהסכם?

בהסכם (המצורף כלינק ומובא בפניכם במלואו) מודגש אומנם כי יהיה תקף גם אם חברות הכבלים לא יתמזגו, אך נוסח ההסכם מתייחס למיזוג כעובדה מוגמרת.

תמורה בעבור התשתית

בהסכם מודגש כי התמורה בדרך של תמלוגים למדינה נדרשת עבור התשתיות והסרת טענות המדינה להחזקה כלשהי בתשתיות ולא בעבור הרישיון.

ויתור על תביעה נגד כניסת YES לשוק

חברות הכבלים מחויבות בוויתור על טענותיהן לפיצויים בגין החקיקה שאפשרה את כניסת חברת YES לשוק.

מרווח זמן של עד כחצי שנה

ההסכם קובע כי החברות רשאיות לוותר על הזיכיונות שבידיהן ולעבור למשטר הרישיונות בתוך 60 יום מרגע חקיקת התיקון לחוק הבזק. המדינה חייבת במתן התשובה בתוך כ-90 יום מרגע קבלת הבקשה.

משמעות הדבר היא כי קיים מרווח זמן של עד כחצי שנה נוספת בו יכולות החברות/המדינה לעכב ההליך. אם יוצאים מנקודת הנחה שחוק הבזק יוקפא לכינוס מושב החורף בכנסת ויגלוש לתחילת שנת 2002, הרי שעד אז הרבה דברים הנמצאים היום בגדר נעלם יתבהרו ויהיה בכוחם להשפיע על המהלך.

הדבר אמור בעיקר באשר למכרזי התדרים בעבור חברות הסלולר ולמכרז ה-LMDS, שסביר כי תנאיהם יתבהרו ואולי אף ייסגרו, וחברות הכבלים יוכלו לבקש לכבול את ההסכם הנוכחי בהסדרים נוספים. מועד תחילת ההסכם הוא ינואר 2003, וכל חודש נוסף שעובר ומקרב את חברות הכבלים למועד תחילת ההסכם, יאפשר להן להעריך ביתר קלות את השלכותיו.

התמורה:

על פי ההסכם מחויבת כל חברה בנפרד בתשלום התמלוגים ובהתאם לחלקה היחסי בתמורה המשותפת. (החלק היחסי נקבע על סמך מספר המנויים שיש לכל חברה):

חלקה של ערוצי זהב - 39.1%

חלקה של תבל - 36.8% (לא כולל 30% שתבל מחזיקה בערוצי זהב)

חלקה של מתב - 24.1%

ההסכם קובע כי שינוי החלק היחסי של כל חברה ייעשה בהסכמת שלוש החברות בלבד.

מאומדני שנת 2000 - הכנסות של 1.8 מיליארד שקל לשלוש החברות גם יחד - עולה אפוא כי סך התמלוגים שישלמו חברות הכבלים למדינה לאורך 12 שנה, בהתאם למדרגת ההכנסות שהובאה בטבלה לעיל ובהנחה של צמיחה שנתית 0%, נאמד בכ-450 מיליון שקל.

כשאומדני האוצר מדברים על הכנסה של 600 מיליון שקל בערך נוכחי מהתמלוגים, הרי שבחישוב קל ניתן להגיע למסקנה כי חישוב האוצר מבוסס על צמיחה שנתית ממוצעת של פחות מ-3%. רק לפני שנתיים העריך משרד האוצר את שווי הרישיונות והתמורה שעל המדינה לקבל מחברות הכבלים בכ-1.5 מיליארד דולר. כשהאוצר מעריך את הצמיחה בענף בפחות מ-3% אין זה מפתיע שהסכים לוותר על מעל מיליארד דולר מהצעתו הראשונית.

12% תמלוגים על מכירת נכסים

המדינה תגבה מחברות הכבלים 12% תמלוגים על מכירת נכסים הקשורים בתשתית הכבלים בשנה הראשונה להסכם (2003). שיעור התמורה שחברות הכבלים יהיו חייבות בגין מכירת נכסים יקטן פרופורציונאלית לזמן שנותר לתקופת ההסכם.

כמו כן, מודגש כי מכירת נכס והחלפתו בנכס אחר המשמש לאותה מטרה לא תיחשב כהכנסה לצורכי התמלוגים - סעיף בעל משמעות מכרעת בעידן תשתית התקשורת הענפה (כבל אופטי, כבלים קואקסיאליים, לוויין, אלחוט וכו').

סעיף זה ייתן בידי חברות הכבלים אפשרות לשנות את המודל הטכנולוגי שלהן (החלפת צינור תקשורת אחד באחר) מבלי להיות חייבים בהכנסה המתקבלת למטרת תשלומי התמלוגים.

תמורה מהנפקת או מכירת מניות תשמש להקדמת התשלומים למדינה

כל סכום או תמורה שתקבל חברת כבלים מהנפקת מניות או מכירת מניות תשמש להקדמת התשלומים למדינה. האחוז מסך התמורה ייקבע בין הצדדים. סעיף זה מקשה על חברות הכבלים, המתקשות ממילא בהשגת מימון נוסף לפעילותן.

רק לאחרונה דווח כי בנק ישראל מוטרד מהעלייה ברמת המינוף של חברות הכבלים והשחיקה ברווחיותן ועקב כך לחץ על הבנקים לדרוש מחברות הכבלים ובעליהן להגדיל את הבטחונות על האשראי שלקחו, להקטין את האשראי או לצרף שותפים.

כשבוחנים את הצפוי בתחום רווחיותן של החברות ותוכניות ההשקעה - רכישת ממירים דיגיטליים, הגדלת היצע הערוצים והיערכות לקראת אספקת שירותי