מערכת הבריאות מחוץ לעשירייה הפותחת של שיאני השכר

עובדי בנק ישראל הצליחו לדחוק ב-2004 את בכירי מערכת הבריאות והרופאים אל מחוץ ל"עשירייה הפותחת" של שיאני השכר בארץ. אך גם בשנה זו, למרות ירידה של כמה אלפי שקלים בעלות שכרם של רובם, הם שומרים על מיקום גבוה ברשימת שיאני השכר הארצית.

בראש רשימת שיאני השכר במערכת הבריאות עומדים שני המנכ"לים של קופות חולים: הראשון הוא, ד"ר עוזי סלנט, מנכ"ל מאוחדת, שהשתכר בשנת 2004 סכום של 73,639 שקל ברוטו בחודש ועלות שכרו היתה 97,434 שקל. השני הוא מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, פרופ' יהושע שמר, שעלות שכרו בשנת 2004 הגיעה ל-92,312 שקל. זאב וורמברנד, מנכ"ל הקופה הגדולה ביותר, שירותי בריאות כללית, ממוקם הרחק מאחור ברשימת שיאני השכר במערכת הבריאות, עם עלות שכר חודשית של 79,323 שקל.

במקום השלישי - האיש שהיה עד לא מזמן יד ימינו של סלנט ועומד להיכנס בקרוב לנעליו כמנכ"ל הקופה - המשנה למנכ"ל מאוחדת שמואל מועלם, שב-2004 הסתכמה עלות שכרו ב-87,930 שקל בחודש. לאחרונה פורסם ב-TheMarker על חילופי האשמות קשים בין השניים, על רקע החילופים הצפויים ביניהם, והתנגדותו הנחרצת של משרד הבריאות למינויו הצפוי של מועלם למנכ"ל והפסקת עבודתו של סלנט. לפחות בענייני שכר, נראה שאף אחד מהם אינו יוצא מקופח.

במקום הרביעי ברשימת שיאני השכר במערכת הבריאות, ניצב מי שכיכב ברשימה גם בשנה שעברה - פרופ' עזאי אפלבאום, מנהל מחלקת ניתוחי חזה בבית החולים סורוקה בבאר שבע - עם עלות שכר של 87,509 שקל בחודש. במקום החמישי נמצא רופא ממכבי שירותי בריאות, שעלות שכרו עמדה על 74,125 שקלים בחודש.

קופת החולים, שללא ספק מככבת השנה ברשימת שיאני השכר של מערכת הבריאות, היא מאוחדת. לא רק ראשיה ובכירי רופאיה נהנים ממשכורות מכובדות, אלא גם בעלי תפקיד רבים אחרים. כך לדוגמה, עמדה עלות שכרו החודשית של מבקר הפנים של הקופה על 75,789 שקל בחודש. לשם השוואה, שכר הברוטו שלו - 57,171 שקל בחודש - גבוה מזה של מנכ"ל שירותי בריאות כללית, שעמד על 55,822 שקל בחודש. עוזר מנכ"ל לבינוי במאוחדת השתכר 57,663 שקל בחודש ויועץ המנכ"ל השתכר 45,421 שקל בחודש. מסתבר כי תפקיד מבקר הפנים משתלם למדי, המבקר של מכבי השתכר ב-2004 סכום של 48,965 שקל בחודש. מבקר לאומית השתכר 31,526 שקל בחודש.

ממאוחדת נמסר כי, "השכר המשולם לבכירי הקופה ניתן על פי כל דין והוא התגמול הראוי למנהלי הקופה הזוכה מזה 14 שנים ברציפות במקום הראשון, בכל מדדי שביעות הרצון של הלקוחות. כל זאת, בהקפדה על ניהול תקין ולמרות הקשיים שמערימה המערכת הציבורית, מצבה הכספי איתן ומאוזן ברמה רב שנתית".

לדו"ח השנה התלוו צלילים צורמים של חילוקי דעות בין הממונה על השכר לבין שירותי בריאות כללית - המעסיקה הגדולה ביותר במערכת הבריאות ובעלת 14 בתי חולים. באוצר מודים כי הנתונים בדו"ח הנוגעים לעובדי הכללית לוקים בהערכת חסר, כלומר, שהשכר האמיתי של הרופאים גבוה מזה המצוין בדו"ח. בדברי הפתיחה לדו"ח מופיעה הערה יוצאת דופן: "עקב אי הבנה, הוצגו בדו"ח זה נתוני שכר חלקיים של שירותי בריאות כללית, לכן אין להתייחס לנתונים אלה".

בין הכללית לאוצר ניטש ויכוח ארוך שנים, בנוגע לאופן איסוף הנתונים: בכללית טוענים כי בעוד שהקופה נותנת לרופאיה תלוש הכולל את כל מרכיבי השכר, כולל שכר עבודת הבוקר, הערב, הקהילה והפעילות בביטוח המשלים - בבתי החולים הממשלתיים הדיווח על שכר הרופאים נוגע לשכר הבוקר ולעבודתם בקרנות המחקר בלבד. פער זה יוצר רושם שגוי, כאילו רופאי הכללית משתכרים יותר מעמיתיהם. באוצר מסבירים כי לאחרונה סוכם עם הכללית כי הקופה תעביר לחוד את הנתונים המקבילים לבתי החולים הממשלתיים ולצדם את שאר הנתונים, אך הקופה העבירה נתונים חלקיים, ומסרה את שאר המרכיבים בשלב מאוחר מדי. "ראינו בזה אי הבנה ולא ניסיון הטעיה", אומרים באוצר, אך מדגישים כי עדיין אין הסכמה לגבי המתכונת המתאימה לחישוב השכר ופרסומו.

משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה: "לצערנו, המדינה בוחרת פעם אחר פעם שלא לפרסם את שכר הבכירים בבתי החולים שבבעלותה, לרבות שכרם מקרנות המחקר, ובכך נפגעת האפשרות לבצע השוואה אמיתית של השכר במגזר זה והתמונה המתקבלת אינה שלמה ואף מעוותת. כבר בשנת 1999, דרש מנכ"ל הכללית, זאב וורמברנד, לפרסם את כל הפרטים על מקבלי השכר הגבוה במערכת הבריאות הציבורית, בכל צורות ההעסקה. הנושא אף נדון בעבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ומדיון זה השתמע כי בכוונת המדינה לפרסם את שכר הבכירים במוסדותיה. אך לצערנו הזמן עובר והדברים אינם נעשים".