הקאמבק הגדול בשוק האנרגיה הישראלי: הכנסות סולל השנה צפויות לקפוץ פי 9 משנה שעברה

ארכיוני העיתונים מלאים בידיעות על יוזמות כוונות וניסיונות להקים תחנות כוח סולריות בישראל. תוכנית אב למשק האנרגיה בישראל שהוגשה לממשלה באוגוסט 2004 המליצה לאמץ יוזמה לפיתוח סולרי מואץ באמצעות הקמת תחנות כוח תרמו-סולריות, בהיקף של 2,000 עד 2,500 מגה-ואט בנגב, החל מ-2005 ועד 2025, אך עד כה דבר לא נעשה.



יומיים של הפסקות חשמל בחום ולחות מעיקים עשויים אולי לקדם את ניסיון אחרון זה של חברת סולל להקים תחנת כוח סולרית.



סולל ביקשה מרשות החשמל היתר להקים תחנת כוח סולרית שהספקה 200-100 מגה-ואט בשלב ראשון, שתורחב בהדרגה ל-500 מגה-ואט, שהם 5% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל. סולל הציעה להקים את התחנה בשני אתרים: באשלים ובסמוך לדימונה. ההשקעה הצפויה בשלב הראשון של התחנה היא 300 מיליון דולר - כלומר כ-2.5 מיליון דולר למגה-ואט שצפויה להוסיף מאות מקומות עבודה חדשים.



סולל ניהלה מגעים עם חברת אורמת על הקמת קונצורטיום שיבצע את הפרויקט במשותף, אך הדיונים לא הגיעו לשלב מעשי. "אין שום טעם לעסוק בנושא בלי שתנאי הרישיון יהיו ידועים. למשל, באיזה מחיר תמכור תחנת הכוח הסלולרית את החשמל לרשת החשמל, ולכן אני לא מבזבז את זמני במו"מ תיאורטי", אומר ברנמילר.



לדבריו, אם הרישיון וההיתר יתקבלו עד סוף 2006, ניתן יהיה להקים את תחנת הכוח, בפרויקט שיעסיק 1,000 עובדים ויימשך עד סוף 2008.



הסיבה העיקרית לפיגור בהתפתחות האנרגיה הסולרית בישראל היא המחיר הלא תחרותי שלה, אבל ברנמילר, כמו גם נילי גרוסמן, מנהל קמפיין האנרגיה של ארגון גרינפיס ישראל, סבור שההשוואה בין מחירי החשמל מסוגי האנרגיה השונים מתבססת על הנחות שגויות ומתעלמת משיקולים נוספים.



"התחשיבים הם לעסקה של 20 שנה משום שזהו פרק הזמן המקסימילי של הלוואה בנקאית, אבל האנליסטים טועים כאשר הם מהוונים את מחיר החשמל הנוכחי לתקופה של 20 שנה ומגיעים למסקנה שלא יהיה לתחנה ערך כלכלי, אף שברור שבתנאים מדבריים שבהם רמת הקורוזיה נמוכה, תחנת כוח סולרית תעבוד 60-50 שנה. ובניגוד להנחות של האנליסטים, מחירי החשמל ממקורפוסילי לא יישארו כנראה ברמתם הנוכחית, אלא יעלו ב-5%-2% לשנה, כך שכלי ההיוון לא רלוונטיים", הוסיף.



שיקולים אחרים שאינם באים לידי ביטוי מלא במודלים, ותומכים בגיוון מקורות האנרגיה של המשק, הם הקטנת תלותה של המדינה בנפט ובגז טבעי ממקורות זרים, והעלות הגבוהה של ניהול הסיכונים הכרוכים בתנודתיות ברמת הצריכה ובמחיר הנפט.



יורם גביזון