תקדים: ביהמ"ש העליון מאמץ את דוקטרינת "ההפרה התורמת" בדיני פטנטים

ביהמ"ש העליון קבע היום בפסק דין תקדימי כי הוא מאמץ את דוקטרינת "ההפרה התורמת" בדיני פטנטים. דוקטרינת "ההפרה התורמת" נוגעת למקרים בהם קיים פטנט המורכב משילובם של מספר רכיבים כאשר כל חלק בנפרד אינו מוגן בפני עצמו.

את הדוקטרינה אימץ ביהמ"ש העליון במסגרת ערעורה של חברת רב בריח על פסק דין של השופטת גרסטל מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, שקבע כי חברת אס.די.אר לא הפרה את הפטנט של רב בריח במנעולים המשמשים לנעילת ידית הילוכים ברכב.

ראשית הפרשה בשנת 1993 עת הגישה רב בריח, באמצעות משרד עוה"ד פרופ' יובל לוי ושות', תביעה כנגד אס.די.אר בטענה כי היא מייבאת מטייוואן שני רכיבים עיקריים (המנעול והאנקול) מהצירוף המוגן בפטנט של החברה.

יש לציין כי הפטנט של חברת רב בריח מורכב מהצירוף של שלושה רכיבים - המנעול, האנקול והמעמד אליו הם מתחברים.

לטענת החברה, אומנם המנעול והאנקול כשלעצמם אינם מוגנים בפטנט אך הם הותאמו במכוון לתלייה על המעמד המיוחד המיוצר ע"י רב בריח, ובכך הפרה חברת אס.די.אר את הפטנט.

אס.די.אר טענה כי היא סיפקה רק שני חלקים ואין לאסור עליה לייבא ולשווק מנעולים שהם כשלעצמם אינם מוגנים בפטנט, ואין להטיל עליה את האחריות לכך שמתקיני המנעולים מרכיבים את המנעולים שהיא מייבאת על גבי מעמד מתוצרתה של רב בריח.

כאמור, ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענות אס.די.אר ודחה את תביעת רב בריח, אך היום הפך ביהמ"ש העליון את ההלכה בעניין.

כללי דוקטרינת "ההפרה התורמת"

שופט ביהמ"ש העליון, יצחק אנגלרד, מנתח את דוקטרינת "ההפרה התורמת" וקובע כי יש מקום להחילה בדין הישראלי על אף שהמחוקק הישראלי טרם הכיר בה במסגרת החוק.

אנגלרד קובע למעשה כי לשם הטלת אחריות במסגרת הדוקטרינה הזו יש לבחון מספר תנאים:

התנאי הראשון הוא כי הרכיבים הנמכרים מהווים חלק מהותי מרכיבי הפטנט המוגן.

התנאי השני הוא כי המשווק יודע או שהיה עליו לדעת כי הרכיבים מתאימים באופן מיוחד לקומבינציה המפרה את זכות הפטנט וכי הרכיבים הללו מיועדים בפועל לשם כך.

התנאי השלישי, קובע אנגלרד, הינו תנאי שלילי המסיר את האחריות בהפרת פטנט במקרה שבו הרכיב הנמכר הוא מוצר בסיסי המתאים לשימוש משמעותי אחר שאין בו משום הפרת הפטנט.

אנגלרד מנתח את המקרה של רב בריח וקובע כי אס.די.אר שיווקה ללקוחותיה (מרכיבי אביזרי רכב) שני רכיבים מהקומבינציה, המהווים יחד חלק מהותי ביותר מהמצאתה של רב בריח ובכך נענה התנאי הראשון.

לעניין התנאי השני, קובע אנגלרד כי מהעדויות עולה במפורש שחברת אס.די.אר ידעה שהמנעול המייובא על ידה מתאים באופן מיוחד להרכבה ברכב על גבי המעמד של רב בריח.

ואילו לעניין התנאי השלישי, קובע השופט כי אין למנעולים שייבאה אס.די.אר שימוש מהותי אחר מאשר הרכבתם על יד מוט ההילוכים לצורך מניעת גניבת הרכב ולפיכך היא אינה יכולה לפטור עצמה מהאחריות.

לאור זאת, קובע השופט כי הוכח שאס.די.אר הפרה את הפטנט של רב בריח על פי דוקטרינת "ההפרה התורמת".

דעתו של אנגלרד נתקבלה פה אחד ע"י שופטי ההרכב - הנשיא ברק והשופטת איילה פרוקצ'יה. וביהמ"ש הורה להשיב את התיק לביהמ"ש המחוזי לשם קביעת הסעדים בהם תזכה רב בריח. (ע"א 1636/98)