הבנקים הישראלים חוששים מהבנקים הזרים: ביקשו דחייה להפעלת הרפורמה בשוק האג"ח

הבנקים הישראלים חוששים מכניסתם של הבנקים הזרים כעושי שוק בתחום האג"ח. בפגישה שנערכה בין הבנקים לבין האוצר בשבוע שעבר ביקשו הישראלים דחייה בהפעלת הרפורמה בשוק האג"ח, שאמורה לצאת לדרך בשבוע הבא, ובמסגרתה יחלו לפעול כעושי שוק עיקריים כ-10 בנקי השקעות זרים. לא ברור אם האוצר ייעתר לבקשה, שבאה חרף הצהרותיהם על כך שיהיו מוכנים בזמן לתחילת הרפורמה.



בעקבות הרפורמה, ייפתחו אפשרויות חדשות בפני הבנקים המקומיים, שסובלים בשנה האחרונה מירידה במקורות ההכנסה בעקבות הרפורמה בשוק ההון. אולם עם האפשרויות עולה גם סיכון חדש, אשר עשוי לעלות לכל בנק באובדן הכנסות של מיליוני שקלים. הבנקים, שהתבססו עד עתה על ניהול סיכונים בצד האקטיווי, כלומר מתן אשראי, ייאלצו להפוך למנהלי סיכונים גם בצד הפסיווי, שמשמעו מסחר בניירות ערך - ובמקרה זה הם נכנסים לעולם ניהול הריבית.



ההפסדים האפשריים נובעים משילובם של מספר גורמים, ובראשם אובדן הכנסות על עמלת ביצוע פעולות (ברוקראז'). זאת, משום שעם כניסתם של הזרים, צפויים מרווחי הקנייה והמכירה להצטמצם, ובנוסף צפוי חלק מלקוחותיהם להעביר את פעילותם לזרים, המנוסים יותר בתחום ניהול מסחר בהיקפי אג"ח גדולים. בנוסף, החשש נוגע גם למלאי האג"ח שיהיה ברשות הבנקים. הבנקים יהיו חייבים לרכוש בהיקפים גדולים בהנפקות האג"ח הממשלתיות, ולעמוד בהיקפי מסחר גדולים, משתי סיבות: הראשונה היא למען לקוחותיהם הגדולים - אלה דורשים יכולות מסחר בהיקפים גדולים ומיידיים, ובמילים אחרות, בנק אשר לא יהיה עושה שוק ראשי - ייאלץ לעשות זאת באמצעות אחד ממתחריו, על העמלות הנגזרות מכך, ויהווה אטרקציה קטנה מאוד דווקא עבור אותם לקוחות בהם הוא חפץ. שנית, בנק שלא יעמוד ברכישה מינימלית של סדרות אג"ח אותן תנפיק הממשלה, ובהיקפי המסחר המינימליים, לא יוכל להיות עושה שוק ראשי, מה שמחזיר אותו לבעיה הקודמת. על אלה יש להוסיף את הפוזיציה אליהם ייכנס הבנק, ויכולתה של התחרות לגבות מהם מחיר על כך. סיכון הפוזיציה קיים גם היום, אם כי בהיקפים קטנים יותר.



בעיה נוספת, לא פחות חשובה, היא דווקא תפישתית. הקמת המערכות בבנקים דורשת זמן להתאמת המערכות והעברה או הכשרה של עובדים בעלי מנטליות שונה מזו של הפקידים הותיקים בבנק, שמחפשים רק דרכים להימנע מסיכון.



למרות שכל הבנקים מצהירים על מוכנותם לרפורמה, מקורות במערכת הבנקאית אישרו את החששות ואת העובדה שלא כל הבנקים סיימו את היערכותם. כאמור, בזמן שהבנקים הישראליים יסתגלו לשינויים החדשים, הם יעמדו בפני הבנקים הזרים, בהם מריל לינץ', HSBC, ליהמן ברדרס וגולדמן סאקס, שיחלו לפעול ביולי כעושי שוק ראשיים.



מטרת העל של הרפורמה היא הורדת הריבית במשק. זאת, בהתבסס על ניסיונן של מדינות אחרות, ולפיו כאשר עולה התחרותיות והסחירות - פוחתת פרמיית אי הנזילות שדורשים המשקיעים בכ-0.25%. התוצאה היא הקטנת הוצאות הריבית של הממשלה בכמיליארד שקל כל שנה, וחיסכון דומה מצד הלווים בסקטור הפרטי. הרפורמה עצמה כוללת שדרוג או החלפה של מערכות שוק האג"ח והעלאה של מחזורי המסחר באג"ח ממשלתיות, עם יעד שאפתני של מחזור בהיקף של 5 מיליארד שקל בכל יום.