האם לקנות מניות של חברות חדשות

הנה תסריט בורסאי נפוץ: חבר טוב שלכם עובד בחברה שעומדת בקרוב להירשם למסחר בבורסה. "העסקים שלנו טובים", הוא מספר לכם בהתלהבות, ומאיץ בכם לקנות את מניות החברה כאשר אלה יחלו להיסחר. ויש לו אפילו טיעון מוחץ: "תראו", הוא אומר לכם, "כל החברות בתחום שלנו, שנמצאות בבורסה זה זמן רב, נסחרות במחירים הרבה יותר גבוהים. המחיר שבו אנחנו יוצאים לבורסה הוא מציאה". מה אתם עושים?



יש לנו תשובה מדויקת לשאלה, אך ראשית כמה נתונים. מאז תחילת השנה נרשמו בראשונה למסחר בבורסה של תל אביב מניותיהן של 18 חברות חדשות, וב-12 מהמקרים המניות נסחרות כיום במחיר נמוך יותר מהמחיר ביום ההנפקה. לו הייתם קונים את כל 18 ההנפקות האלה - הייתם מפסידים כסף. אלא שנתון זה לא אומר יותר מדי: זהו מדגם קטן של חברות, על פני תקופה קצרה של פחות מחצי שנה, ובעיקר - זו תקופה של ירידות חזקות בבורסה, שאינה מאפיינת את האווירה והמספרים של שלוש השנים האחרונות.



נתון הרבה יותר אמין ניתן לקבל מהשוק האמריקאי. שם, במחקר שבדק 6,552 הנפקות חדשות על פני 24 שנה, התברר כי ביום המסחר הראשון רשמו מניות של חברות חדשות עלייה ממוצעת של 18.5%. זהו נתון בהחלט מרשים: כיצד הוא קורה? מדוע חברות שיוצאות לבורסה בפעם הראשונה מוכנות לשתף את הציבור במחיר שנראה נמוך מהשווי האמיתי של החברה?



התופעה הזו מכונה IPOUnderpricing, והיא אחת התופעות המוכרות בעולם המימון. היא זכתה לכמות עצומה של מחקר אקדמי, שהוכיח כי התופעה ברורה וחוזרת על עצמה לא רק בארה"ב אלא בכל המדינות בעולם - ורק העוצמה של התופעה משתנה בהתאם לתקופה ולנסיבות של השוק.



גם הסיבות לתופעה הזו נבדקו. על פי המחקרים, חברות מוכנות "להשאיר כסף על השולחן" ולהנפיק מניות במחיר שנופל מהשווי האמיתי שלהן, על מנת לשכנע את המשקיעים לחקור את החברה ולמצוא בה עניין. זה די פשוט: חברה חדשה שמגיעה לבורסה אינה מוכרת למשקיעים, יש סביבה אי-ודאות גדולה, קשה לדעת אם היא תתגלה כחברה בעלת סחירות נאותה - ולכן היא חייבת להציע סוכריה גדולה ומתוקה למי שמוכן להשקיע בה, אפילו למי שמוכן להטריח את עצמו ולבדוק אותה. הסוכריה מוצעת למשקיעים בדמות מחיר נמוך ביחס לחברות דומות שכבר נסחרות בבורסה. כאשר בודקים את החברות מתברר שיש מתאם בין הפרופיל הציבורי של החברה לבין שיעור ה"הנחה" שהיא נאלצת להציע לשוק: ככל שהחברה מוכרת פחות - כך ההנחה הנדרשת במחיר גדולה יותר, כי חוסר הוודאות והסיכון שבחברה האלמונית גדולים יותר.



אלה הן חדשות טובות למשקיעים: יש בהנפקות ראשונות הזדמנות להרוויח כסף. אלא שהרווחים האלה לא מגיעים לציבור: במחקרים מתברר כי ה"הנחה" שמעניקה החברה המנפיקה נעצרת כולה אצל המשקיעים המתוחכמים שקרובים לחברה, אלה שנהנים ממידע אינטימי על מצבה: חברת החיתום (הבנק להשקעות שמבצע את ההנפקה), המשקיעים המוסדיים שמקבלים הנחות ועמלות עבור הרכישה ללקוחות שלהם וחברים וקרובים של מנהלי החברה. ואולם לאחר שהמניות כבר מתחילות להיסחר בבורסה, לא נותר מהסוכריה שום דבר מתוק: באותו מחקר שבדק יותר מ-6,000 הנפקות ראשונות, נמצא כי מי שקנה את המניות והחזיק אותן במשך שלוש שנים - השיג תשואה נמוכה ב-21% מהתשואה של המדד, ונמוכה ב-4% מחברות בעלות תחום עיסוק דומה.



כל הנפקה בודדת היא כמובן מקרה פרטי, המושפע מהחברה, הגודל שלה, האווירה בציבור כלפי הענף והבורסה כולה. מניית גוגל החלה להיסחר במחיר של 85 דולר, זינקה ביום המסחר הראשון למחיר של 100 דולר, והיום היא נסחרת ב-367 דולר. לעומתה, מניית חברת הטלפוניה באינטרנט וונאג' שהונפקה לפני שבועיים במחיר של 17 דולר, איבדה ביום הראשון 13% מערכה, ומאז רק המשיכה להתדרדר - היום אתם יכולים לקבל אותה ב-12 דולר.



אבל בממוצע, הכלל לגבי חברות חדשות הוא פשוט: אם החברה נראית לכם סבירה, קנו אותה בעת ההנפקה ישירות מהחברה ומהרו למכור את ניירות הערך בבורסה. לאחר שהיא כבר נסחרת כמה ימים בבורסה אין לחברה חדשה שום יתרון מול שאר החברות, והסיכוי למפח נפש מהשקעה בה גדול יותר מהסיכוי להצלחה.



IPO*- .InitialPublicOffering הנפקה ראשונה לציבור: הפעם הראשונה שבה חברה מציעה מניות או אופציות לציבור