הממשלה אישרה את הכלא הפרטי לניסיון; הזיכיון ל-25 שנה בלבד

הממשלה העניקה זיכיון למשך 25 שנה להפעלת בית סוהר בניהול פרטי שבו ייכלאו 800 אסירים, על אף שהיועץ המשפטי הקודם, אליקים רובינשטיין, אישר במקור להפעיל את הכלא כפרויקט ניסיוני למשך "שנים אחדות", ולשכן בו 400 אסירים בלבד; כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי "הארץ".



המסמכים כוללים סיכומי דיון שהתקיימו בלשכתו של רובינשטיין במארס 2003, במסגרת גיבוש היוזמה הממשלתית להקמת בית סוהר פרטי. במשרד המשפטים דוחים את הטענות, ואומרים כי מספר האסירים ותקופת הניסיון אינם מהווים "עמדה משפטית עקרונית".



ב-3 במארס 2003 התקיים בלשכתו של היועץ רובינשטיין דיון עקרוני בעניין הקמת בית סוהר פרטי, בהשתתפות בכירי משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, משרד האוצר ושירות בתי הסוהר (שב"ס).



אנשי המשרד לביטחון פנים תיארו בישיבה את רשמיהם ממצב הפרטת בתי הסוהר באנגליה, בסקוטלנד ובצרפת, שם קיימו סיור התרשמות חודשיים קודם לכן. הם טענו אז ששיטת ההפרטה העדיפה היא "ההפרטה המלאה", שבה היזם הפרטי מקים ומפעיל את מערך הכליאה כולו.



"מדובר בנושא מורכב יותר משאלה כלכלית של ההפרטה גרידא", קבע רובינשטיין בסיכום הדיון שהופץ כמה ימים אחר כך, "כלולים כאן שיקולים הקשורים בגופים של מערכת אכיפת החוק, זכויות אדם וביטחון. נראה שעדיף לפנות למודל הפרטה מתון יותר המתאים יותר למציאות הישראלית. ניסוי, אם ייעשה, צריך להיות מצומצם כדי לבחון השפעות לטווח ארוך".



כמה ימים אחדים לאחר מכן כתב רובינשטיין למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, כי "אף שאנו מעדיפים הפרטה מצומצמת של שירותים, אנו נכונים לתמוך כניסוי (פיילוט) במודל ההפרטה המלא שהצעתם, וזאת בהיקף מצומצם. הכוונה לבית סוהר של עד 400 אסירים, שייבחן עם פתיחתו לאורך שנים אחדות. היה ויוכתר בהצלחה, תישקל הרחבה".



עמדתו התקיפה של רובינשטיין בדיון בתחילת מארס, הפכה בדיון נוסף שנערך בסוף אותו חודש לטון מפויס ביחס לדרישות המשרד לביטחון פנים. אנשי השב"ס וביטחון הפנים הדגישו אז שאין כדאיות כלכלית בהקמת בית סוהר פרטי בהיקף של 400 אסירים, ועמדו על כך שהניסוי יכלול בית סוהר בהיקף של 600 עד 1,200 אסירים. הם גם הודיעו כי הקביעה שהפיילוט יימשך "שנים אחדות" בלבד היא "קביעה בעייתית".



רובינשטיין נסוג



רובינשטיין עמד על כך שיהיה מדובר בפיילוט, ואולם הסכים לאפשרות שתיקוני החקיקה שיאפשרו את הפרויקט לא יעוגנו בהוראת שעה אלא בחקיקה קבועה. גם בסוגיית גודלו של בית הסוהר הפרטי חלה נסיגה בעמדתו: "נוכח ההערכות הכלכליות ובשל העובדה שבכל שלב ניתן יהיה לחזור למודל הקיים כיום, ניתן לאמץ את ה'פיילוט' להיקף אסירים של 800 עצורים וכלואים". רובינשטיין גם קיבל את דרישת שב"ס לאפשר בחקיקה לכלול בפרויקט אסירים ברמת סיכון בינונית ולא רק כאלה המהווים סיכון ברמה נמוכה.



החטיבה לזכויות אדם ב"מכללה האקדמית למשפטים" ברמת גן עתרה לבג"ץ בדרישה לביטול החוק המאפשר את הקמתו של בית הסוהר הפרטי. בעתירה כתב עו"ד גלעד ברנע בשם החטיבה, כי "התוצאה והרושם הקשה הם שעמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה נשחקה ונשתנתה באופן מהותי, שאיננו עומד במסגרת חוקתית, תחת הלחץ הכבד שהופעל עליו. הטענה בדבר ה'פיילוט' נסתרת על פניה נוכח תקופת המכרז של 25 שנה, מתוכן 22 שנות ניהול והפעלה על ידי זכיין פרטי. המדובר בשנות דור, ובמהלך שעל פניו ברור שהוא בלתי הפיך".



"דגש על זכויות אסירים"



דובר משרד המשפטים, יעקב גלנטי, מסר בתגובה כי "היועץ המשפטי לשעבר רובינשטיין שם דגש לאורך כל כהונתו על זכויות אסירים ועצורים, ויעידו על כך עשרות הביקורים שערך במתקני כליאה ומעצר שהביאו ברובם לשיפורים דרמטיים בתנאי ההחזקה של אסירים ועצורים. גם הדיונים שקוימו בסוגיית הליכי החקיקה והמכרז לבית סוהר פרטי נבעו כל כולם על רקע המצוקה החמורה של מערכת הכליאה.



"לגופם של דברים, מול בקשת המשרד לביטחון פנים להקים בתי כלא פרטיים בדרך של הסמכה מטעם השר, הציב רובינשטיין שורת סייגים ומגבלות ובכלל זה פיקוח הדוק מטעם המדינה על ניהול בתי הכלא, קיום מנגנון 'Step In' המאפשר למדינה להיכנס בנעלי היזם בכל שלב בתגובה להפרות תנאי הזיכיון, שמירת הסמכויות האכיפתיות הכופות בידי המדינה, וביסוס המהלך כולו על חקיקה".



עוד הסביר הדובר, כי "היועץ הנחה לנקוט אמצעי זהירות גבוהים ביותר ואף מעבר לקנה מידה סטנדרטי. אלה המגבלות העקרוניות המהותיות ולאו דווקא מספר הכלואים או משך הפעלת הפיילוט. באשר למספר האסירים שישהו בבית כלא בניהול פרטי או למשך ניהול הפיילוט, הרי שאלה נתונים משתנים התלויים במודלים כלכליים שעניינם ישימות והיתכנות, ואין בהם עמדה משפטית עקרונית". במשרד המשפטים מציינים, כי גם בבתי הכלא שמקים השב"ס מספר מקומות הכליאה המינימלי הוא 800 וכי כלא חרמון וכלא צלמון, שהוקמו בשנים האחרונות, מכילים 920 מקומות כליאה כל אחד.



השינויים בעמדת רובינשטיין



1. רמת הסיכון: היועץ קיבל את דרישת שב"ס לכלול בפרויקט אסירים ברמת סיכון בינונית ולא רק נמוכה



2. הליכי החקיקה: הוסכם שהתיקונים שיאפשרו את ההפרטה לא יעוגנו בהוראת שעה אלא בחקיקה קבועה



3. תקופת הניסיון: הזיכיון להפעלת הכלא הפרטי הוענק ל-25 שנה אף שהאישור המקורי ניתן ל"שנים אחדות"



4. מספר האסירים: בתחילת מארס 2003 אישר היועץ 400 אסירים בלבד. בסוף אותו חודש אישר 800