המשתתפים בסרט "בניית יסודות הקריירה שלכם" אמרו לריצ'מן כי הם מרוצים מהדלתות המקצועיות והאישיות שהתואר מהרווארד פתח בפניהם. ריצ'מן והיגינס בחרו בארבע נשים ושישה גברים ב-1996, לאחר תהליך ראיונות ארוך. הם בחנו עוד 130 סטודנטים אחרים וסקרו אותם, ושלחו שאלונים זהים לאותם אנשים ב-2001. בסוף השבוע האחרון, כשבוגרי מחזור 1996 חזרו להרווארד לפגישת המחזור שלהם, היו ריצ'מן והיגינס שם עם המצלמות.
"התואר מאפשר לך להתמודד עם אתגרים, נותן לך ביטחון לקחת סיכונים מחושבים ומאפשר לאנשים להגשים חלומות שאחרת לא היו יכולים להגשים", אמר טרנס מאלן, בן 39, המשתתף בסרט התעודה ומייסד שותף של ארסנל קפיטל פרטנרס, קרן השקעות פרטית במנהטן.
ב-1996 וב-2001 שאלו ריצ'מן והיגינס את 140 המשתתפים איך הם הגדירו הצלחה. התשובות היו זהות בשתי התקופות: "שביעות רצון אישית" או "איזון", כבוד מצד עמיתיהם, ותפקיד של מנכ"ל או סמנכ"ל כספים בתאגיד. שכר גבוה דורג אחרון. "הופתעתי, כי בסיום הלימודים יש להם חובות גדולים", אמרה היגינס.
הנשאלים השנה הציגו סדר עדיפויות שונה. הם אמרו כי איזון, ביטחון כלכלי ועוצמה עסקית היו היעדים העיקריים, אולם נתנו פחות דגש לתפקיד המנכ"ל, והיו מעוניינים יותר בעמדות מנהיגות כלליות; "כבוד מצד העמיתים" דורג אחרון. קטגוריה נוספת שצצה, לדברי היגינס, היתה "השפעה" - שהוגדרה כ"יצירת השפעה חיובית אמיתית על החברה".
היגינס אמרה כי התמקדותם ב"איזון" ו"אושר" נובעת מתכנון ללדת ילדים, מתחושות שנוצרו בעקבות התקפות הטרור של 11 בספטמבר, ומפקיעתה של בועת הדוט-קום. "הם החלו להבין כי דברים אחרים בחיים הם חשובים, והמשפחה יותר מכל", אמרה.
בפגישת המחזור התברר כי רק שישה מעשרת המשתתפים הראשיים בסרט היו מעורבים בעסקי האינטרנט - ארבעה כמנכ"לים של חברות שהקימו בעצמם, ושניים כמשקיעים בחברות אחרות. חמישה מתוך העשרה סבלו מטראומת קריירה - עסקיהם התמוטטו או עברו השתלטות, או שהם פוטרו. חמשת האחרים השקיעו בהצלחה בהנפקות בחברות שבהן עבדו. כיום יש להם עבודות בתחומים שונים. סטיבן קליין הוא סגן נשיא בכיר של חברת האמנות והבידור Too Far בסן פרנסיסקו; קווין הוא סמנכ"ל התפעול של ברואד פאונדיישן, ארגון ללא מטרות רווח מלוס אנג'לס; קים מאלון היא דירקטורית למכירות מקוונות של פרסום באדסנס של גוגל; אחרים עובדים בבנקים ובחברות תקשורת, תוכנה, פרסום וייעוץ.
ריצ'מן, אשר סיים תואר ראשון בכתיבה יוצרת ודרמה מאוניברסיטת טאפטס ב-1992, והמשיך להרווארד ללא הכשרה רשמית בעסקים, לא תיכנן לעצמו קריירה תאגידית. עם זאת, בפנייתו להרווארד כתב כי הוא רוצה לעשות משהו בתחום הטלוויזיה והסרטים. אך במקום להתחיל בתחתית של הוליווד, החליט להעשיר את עולמו והלך להרווארד.
כשסיימתי, אנשים בהוליווד שאלו איתי "בשביל מה למדת MBA? היה עדיף שתשתפשף כמזכירה", הוא נזכר. "אבל עכשיו התואר עוזר לי בחתימת עסקות גדולות. הוא עזר לי בהקמת החברה שלי".
עוד יתרון של תואר MBA, במיוחד מבי"ס יוקרתי, הוא התפיסה הציבורית שלו. לפי מחקר מ-2005 של אוניברסיטת מרילנד, מגייסי עובדים שילמו שכר גבוה יותר לבוגרים של בתי ספר יוקרתיים. "הערך האמיתי של תואר מאוניברסיטה מליגת הקיסוס הוא לא ההשלכה עצמה, כי אם מבחן הסינון של אינטליגנציה, שאפתנות והישגי העבר", אמר בן דטנר, מייסד שותף של חברת הייעוץ דטנר בניו יורק. "כמו בתואר ראשון, אם אתה חכם דייך להתקבל, ייתנו בך אמון".
מישל מאדן, בת 39, סיימה לימודיה בהרווארד ב-1994. היא מכרה חברת מדיה מקוונת ב-2001. "אנשים נוטים להניח שאם הרווארד סיננה, אתם אמורים להיות חכמים", היא אמרה. התואר העניק למאדן את הביטחון לעזוב את עולם העסקים לפני כמה שנים ולעסוק בצילום וטיפוס הרים, לפני שחזרה להיות יועצת. "יש הרבה פחות סטיגמה למי שלוקח חופשה ארוכה ומחליף קריירה. עם ה-MBA, הרגשתי שאני יכולה לעשות את זה ולחזור לעבודה בלי בעיות".
"אחת הסיבות שהלכתי לביה"ס למינהל עסקים היתה ללמוד להיות יזם", אמר ג'יימי רוזן, שעזב את הרווארד ב-1995, לאחר שהשיג מימון לחברת תוכנה. "כשהגיעה ההזדמנות לבנות עסק, עזבתי. איני ממש מרוצה שלא סיימתי, אבל איני מתחרט, כי נהניתי ממה שעשיתי".
מאלון אמרה שמעולם לא ציפתה ליהנות כל כך מהלימודים. "הייתי מאוד ספקטית", היא צחקה. אולם היא הופתעה שהרווארד היא מקום "ידידותי, חמים, מזמין ונחמד. לאחר סיום הלימודים היא בילתה שנה בנציבות התקשורת הפדרלית, סייעה להקים חברת טלפוניה שהונפקה לציבור, וב-1999 התפטרה וכתבה רומן, שטרם פורסם. ב-2004 הצטרפה לגוגל. "התואר הוא רשת ביטחון גדולה; זוהי תעודה שמקלה את מציאת העבודה גם אם לוקחים פסק זמן. אולי זה לא צריך להיות ככה, אבל זה מה שיש".
איך יוצרים בהרווארד מנהלים ואנשי עסקים מצליחים?
ניו יורק טיימס
16.6.2006 / 22:40