המלצות מערכת הבריאות: לא יוטל מס על שומן; המס על סיגריות יגדל

שני דברים הצליחו להוציא משלוותם את משתתפי כנס ים המלח - הכנס השנתי של מערכת הבריאות - שנערך בסוף השבוע שעבר ולהתווכח ביניהם בלהט: הרצאתו של מנכ"ל מקדונלד'ס ישראל עמרי פדן שבא לכנס כדי לשווק את "מהפכת הבריאות" של הרשת וגרם להתנגדות רבה בקרב חלק מהמשתתפים (ראו מסגרת); ההצעה להטיל מס שומן על מוצרי מזון כדרך להתמודד עם בעיית ההשמנה בישראל - רעיון שנשמע קיצוני אפילו לרבים מנושאי בשורת קידום הבריאות.



בכנס ים המלח שמארגן המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות דנים מדי שנה בכירי המערכת בסוגיה בוערת; השנה היה הנושא "התנהגות בריאותית כיעד לאומי". המשתתפים עסקו בדרכים לשיפור מצב בריאות הציבור, ובאופן ספציפי - איך בולמים את ההשמנה והעישון ומגבירים את הפעילות הגופנית בציבור הישראלי.



תחום קידום הבריאות, כפי שהעידו דוברים רבים בכנס, מוזנח יחסית. לדוגמה, התקציב השנתי של המלחמה בתאונות הדרכים, שבהן נהרגים כ-500 בני אדם בשנה, הוא כ-160 מיליון שקל, ולעומת זאת התקציב השנתי של הרפואה המונעת, על אף שכ-10,000 איש מתים מדי שנה מעישון והשמנה, הוא 6-5 מיליון שקל. זאת על אף שנזקיו, גם אלה הכלכליים, עצומים. כך, העלות הכלכלית של ההשמנה למשק היא 6 מיליארד שקל בשנה - 15% מההוצאה הלאומית לבריאות.



הסיבות לרייטינג השלילי של הנושא וההזנחה היחסית שלו רבות ומגוונות. הבולטות בהן: קופות החולים אינן מתוקצבות על פי חוק הבריאות בנפרד לקידום בריאות; הנטייה הטבעית של המערכת להתמקד ריפוי חולים על פני ההשקעה בשימור בריאותם של הבריאים (בוועדת הסל, למשל, קיימת העדפה ברורה לתרופות לא מניעתיות).



בדרך לגיבוש תוכנית חומש לקידום בריאות הישראלים התמודדו משתתפי הכנס עם כמה סוגיות מורכבות בהן כיצד ניתן להקצות כסף מהתקציב המוגבל לקידום בריאותם של הבריאים כאשר לפנינו עומדים חולים קשים הזקוקים לתרופה באופן מיידי; מי אמור לדאוג לכך - הקופות או המדינה; האם סביר וראוי לנקוט בגישות פטרנליסטיות כמו הטלת מסים וענישה על הרגלים רעים.