"ויקיפדיה", סמל הדמוקרטיה של האינטרנט, אנציקלופדיית הרשת ש"כל אחד יכול לערוך", התרחקה קצת מהחזון של מייסדיה. האפשרות הניתנת לכל גולש לערוך ולכתוב ערכים באנציקלופדיה שבתה את דימיון הציבור, אולם נראה שחלק מהגולשים לקחו את זה רחוק מדי. מנהלי האתר הפיקו לקחים, ואם תרצו לערוך ערכים רגישים כמו "אלברט איינשטיין", "זכויות האדם בסין" או "כריסטינה אגילרה" - תגלו שהם חסמו אתכם.
ויקיפדיה איננה רק אנציקלופדיה בת מאות אלפי ערכים, אלא גם קהילת רשת בפני עצמה, שבנתה לעצמה ביורוקרטיה ענפה. בתגובה לבעיות שהתעוררו בשנים האחרונות בערכים מסוימים וזכו לפרסום רב, החלה הביורוקרטיה הזו להראות את הצד הפחות נחמד שלה. הגולשים שמנהלים את ויקיפדיה בהתנדבות החלו לפקח יותר על העריכה, למחוק ערכים שאינם נאותים ולהגן על ערכים רגישים מפני ונדליזם. נראה שהם הגיעו למסקנה שהניסיון הנועז ביצירתיות קולקטיווית - כזה שוויקיפדיה מייצגת - כרוך, לצד הדגש על פתיחות, גם בפשרות בלתי נמנעות.
כיום ניתן להוציא לא מעט ערכים אל מחוץ לתחום של "כל אחד יכול לערוך". הרשימה משתנה במהירות, אך החל משלשום, הערכים על איינשטיין ואגילרה הם בין 82 הערכים שהמנהלים "מגנים" עליהם מפני שינויים, בעיקר בשל הפגיעות החוזרות ונשנות בכתוב או הוויכוחים הסוערים סביב מה ייכלל בהם. 179 ערכים נוספים, כולל הערכים על ג'ורג' וו. בוש, האיסלאם ואדולף היטלר, הם בין "המוגנים למחצה" ורק אנשים הרשומים באתר ארבעה ימים לפחות רשאים לערוך אותם.
בתחילת השנה, בעקבות פולמוס מתוקשר על מידע כוזב באתר, הקהילה החליטה לשמור למחצה על מספר ערכים במשך ימים אחדים. מאמר על אחד מאנשי הממשל של ג'ון קנדי, שבו נרמז כי היה מעורב ברציחתם של ג'ון ורוברט קנדי, נותר באתר במשך ארבעה חודשים עד שהתגלה. ואולם, מאוחר יותר הוחלט כי ערכים כמו המאמר על הנשיא בוש, יישארו תחת שמירה עד להודעה חדשה. לערכים המוגנים למחצה נוספו החל משלשום גם טוני בלייר וסקס - והיד עוד נטויה.
צעדים אלה פוגעים אולי בעקרונות הדמוקרטיים של האתר, אך ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, מציין כי ההגנה היא בדרך כלל זמנית בלבד וכי מדובר בחלק קטן מאוד מתוך 1.2 מיליון הערכים בוויקיפדיה האנגלית. "ההגנה מבצעת בקרת איכות, אך היא אינה קובעת את מהות ויקיפדיה", אמר ויילס, "את ויקיפדיה מגדירות קהיליית המתנדבים וההשתתפות הפתוחה".
עיקר הכתיבה והעריכה של ערכי ויקיפדיה נעשה על ידי קבוצה של כאלף אנשים, המפוזרים בכל העולם והמשתתפים בה באופן קבוע. רבים מהם משמשים כמנהלים באתר. "אנשים רבים חושבים שוויקיפדיה היא תוצאת עבודתם של 10 מיליון אנשים, שכל אחד מהם מוסיף משפט אחד", אמר ויילס. "למעשה, עיקר העבודה נעשה על ידי קבוצה קטנה זאת".
כל המנהלים הם מתנדבים, שרובם בשנות ה-20 לחייהם. הם מתקשרים זה עם זה ללא הרף - בצ'אטים בזמן אמיתי, בדפי ה"שיחות" המחוברים לכל ערך, ודרך רשימות דיוור והם שותפים לשמירה מפני ונדליזם. כמו כן קיימת תוכנת שמירה מיוחדת, שנכתבה על ידי מתנדבים, העוקבת אחר שינויים במאמרים.
כאשר ייסד את ויקיפדיה, ויילס קבע לה משימה ברורה: להציע מידע חופשי לכל אדם בעולם. בה בעת, ויילס גיבש רשימה של כללים, שאותם הוא ממשיך לקדם, כמו הצורך להציג מידע מנקודת השקפה ניטרלית. ואכן, נראה שהשיטה מצליחה. ויקיפדיה היא כיום מקור מידע וחדשות עם פופולריות גואה, והיא מותירה מאחור את אתרי החדשות של סי-אן-אן ויאהו.
ערכים במחלוקת
נחסמו לשינוי לגמרי: "אלברט איינשטיין"; "כריסטינה אגילרה"; "זכויות האדם בסין"
* מוגנים ע"י העורכים: "ג'ורג' בוש"; "אדולף היטלר"; "איסלאם"; "טוני בלייר"; "סקס"
* "האינצקלופדיה החופשית הראשונה" מכילה 1.2 מיליון ערכים באתר האינטרנט שלה
גם ב"ויקיפדיה" הבוס קובע: 82 ערכים נחסמו
ניו יורק טיימס
19.6.2006 / 8:57