בראשונה: הרכב מורחב של שופטי בג"ץ ידון בקביעת עקרונות משפטיים שאמורים לתחום את גבולות ההפרטה, באמצעות הגדרת הסמכויות השלטוניות ה"גרעיניות" של המדינה, אותן היא איננה רשאית להפריט. בהחלטה תקדימית הורה אתמול בג"ץ למדינה לנמק תוך חודש ימים מדוע לא יבוטל החוק המאפשר להפריט את מערכת הכליאה בישראל.
הרכב מורחב של שבעה שופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, הורה למדינה בצו על-תנאי להסביר מדוע התיקון לפקודת בתי הסוהר, המאפשר לממשלה להעניק זיכיונות לחברות פרטיות להקמת בתי סוהר בניהול ובבעלות פרטית, איננו בלתי חוקתי. בנוסף החליטו השופטים לשקול הוצאתו של צו-ביניים שיקפיא את הליכי הקמת בית הסוהר הפרטי הראשון ליד באר שבע, שאמור לכלול 800 אסירים, והורו למדינה להשיב תוך שבוע לדרישה להוצאת צו-ביניים.
קביעת העקרונות המשפטיים בעניין תחימת גבולות ההפרטה אמורה להיעשות במסגרת הדיון המשפטי החוקתי בעתירה. עו"ד גלעד ברנע, יעל ברדה, אביב וסרמן ואפי מיכאלי, המייצגים את החטיבה לזכויות אדם ב"מכללה האקדמית למשפטים" ברמת גן, שעתרה לביטול הקמת בית הסוהר הפרטי, טוענים כי במסגרת הפרטת בתי הסוהר, יועברו לידיים פרטיות, שלהן מוטיווציה כלכלית, סמכויות כפייה שהמדינה חייבת להשאיר בידיה.
השופטים הורו למדינה להתמודד עם הטענה שהקמת בית סוהר פרטי איננה חוקתית, שכן היא סותרת את חוק יסוד: הממשלה - הקובע כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. סעיף זה, טוענים העותרים, אוסר על הממשלה להעביר לידיים פרטיות סמכויות שלטוניות של כליאת אסירים. בנוסף, נטען שבית הסוהר הפרטי פוגע בזכויות אדם המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובהן הזכות לחירות והזכות לכבוד.
השופטים גם החליטו להרחיב עוד את ההרכב שידון בעתירה העקרונית, העוסקת בגבולות ההפרטה שמותר למדינה לעשות, לתשעה שופטים. בנוסף, הורו לצרף את החברה שזכתה במכרז להקמת בית הסוהר הפרטי הראשון כמשיבה נוספת לעתירה, מאחר שהיא עלולה להיפגע מתוצאות פסק הדין, וכן ליידע את יו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק, בדבר האפשרות שהכנסת תשמיע את טענותיה בפני בג"ץ באמצעות ייצוג משפטי עצמאי.
נציגת הפרקליטות, עו"ד יוכי גנסין, טענה בדיון שהתקיים אתמול כי חוק יסוד: הממשלה איננו אוסר על המדינה לאצול בחקיקה את סמכויותיה השלטוניות לגופים אחרים כמו רשויות סטטוטוריות, חברות ממשלתיות או רשויות מקומיות. לדבריה, אם תתקבל טענת העותרים בהקשר זה, יהיו לפסיקה זו "השלכות רוחב" מרחיקות לכת, ולא רק בתחום ההפרטות.
לדבריה, "השלטון המקומי לא יוכל לעסוק בהפעלת סמכויות כמו הטלת מסים ושורת פעילויות של הרשות המבצעת. רשות שדות התעופה, נמלי ישראל, בכל המקרים האלה המדינה מפעילה את סמכויותיה באמצעות אחרים".
הפרקליטות טענה כי על בית המשפט להתערב בסוגיות של הפרטה רק באותם מקרים נדירים, שבהם ההפרטה הסטטוטורית מזעזעת את אמות הסיפים של מבנה המשטר הדמוקרטי ועקרונות היסוד של השיטה - "מקרים שבהם דגל שחור מתנוסס מעל החוק המפריט, וששום מדינה דמוקרטית נאורה לא תוכל להשלים עמם. מקרים שבהם האמנה החברתית העומדת בבסיס המשטר מתנפצת לרסיסים, באופן שמחייב את הדמוקרטיה, באמצעות בית המשפט, להתגונן".
אחד ההיבטים המשפטיים התקדימיים של העתירה נסוב על השאלה אם חוק רגיל הסותר חוק יסוד "משטרי", שאיננו עוסק בזכויות אדם, עשוי להתבטל בשל היותו בלתי-חוקתי. בעבר פסל בג"ץ חוק הסותר את חוק יסוד: הכנסת, ואולם ההנמקה היתה שהחוק סותר את הזכות לבחור ולהיבחר. שאלה נוספת שתעמוד לדיון בהקשר זה היא אם בג"ץ יכול להחיל בדרך של היקש את "פסקת ההגבלה" מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומחוק יסוד: חופש העיסוק, על חוק יסוד: הממשלה, ולקבוע שניתן לפגוע "באופן מידתי" בעיקרון שלפיו הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. "המדינה נמצאת במתחם סיכון משמעותי", סיכמה נציגת הפרקליטות את הדיון.
התיקון לפקודת בתי הסוהר התקבל בכנסת ב-2004 והסמיך את הממשלה לפרסם מכרזים להקמת בתי סוהר במימון ובהפעלה פרטית במסגרת פרויקט "פיילוט". המכרז הוא ל-25 שנה, מתוכן 22 שנות ניהול והפעלת הכלא בפועל. בשבוע שעבר נחשף ב"הארץ" כי אף שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, אישר במקור להקים בית סוהר פרטי במסגרת "פיילוט לשנים אחדות" בהיקף של 400 אסירים, העניקה בסופו של דבר הממשלה זיכיון להקמת בית סוהר לתקופה של 25 שנים ובהיקף של 800 אסירים.
תאגיד משותף לחברות "אפריקה ישראל", "מנרב הנדסה" ו"אימרלד" האמריקאית זכה במכרז ואמור להקים את בית הסוהר הפרטי הראשון, שיוקם מדרום לבאר שבע בעלות כוללת הנאמדת ב-1.4 מיליארד שקל. במסגרת ההפרטה העבירה המדינה לזכיין הפרטי גם סמכויות שיש בהן היבט של הפעלת "כוח שלטוני", ובהן סמכות להחזיק אסיר בבידוד, סמכות לשימוש בכוח לשם חיפוש בגופו של אסיר, סמכות לערוך בחינה חזותית על גופו העירום של מבקר וסמכות לשלול מאסיר טובת הנאה.
ח"כ דב חנין (חד"ש) יניח היום על שולחן הכנסת הצעת חוק לביטול הסעיף בפקודת בתי הסוהר המאפשר הקמת בתי סוהר פרטיים. זאת, מאחר שאין לאפשר הפרטתו של כוח שלטוני והן מאחר שעל הכנסת להימנע ממצב שבו חוק שחוקקה יימצא בסכנה ממשית של פסילה בידי בג"ץ. במקביל יגיש חנין הצעה דחופה לסדר היום כדי לקיים השבוע דיון בכנסת.
שרון קדמי מוסיף: במנרב אמרו כי "בג"ץ החליט לתת לזכיין זכות להצטרף לעתירה והעביר את העתירה להרכב של תשעה שופטים לדיון בצו על-תנאי. בג"ץ לא הביע שום עמדה לגופה של העתירה. קבוצות מנרב ואפריקה ישראל שמו להן למטרה את נושא שיקום האסיר בישראל ואת ההשקעה בגיוס אנשי חינוך ושיקום כחלק מהפרויקט היזמי".
בתי הסוהר הפרטיים
1. ב-2004 תיקנה הכנסת את פקודת בתי הסוהר, כך שתסמיך את הממשלה לפרסם מכרזים להקמת מתקנים במימון ובהפעלה פרטית, במסגרת "פיילוט"
2. במסגרת ההפרטה תעביר המדינה לזכיין שיפעיל את הכלא סמכויות שיש בהן "כוח שלטוני", כמו החזקת אסיר בבידוד, חיפוש גופ
החלטה תקדימית: שופטי בג"ץ ידונו בקביעת גבולות ההפרטה
יובל יועז
19.6.2006 / 8:17