"תגידו לבנקים שאני אמרתי: ההוראה לא צריכה לפגוע בלקוחות"

בעוד פחות משבועיים יסתיים עידן האוברדראפט: הוראה חדשה של בנק ישראל תאסור על הבנקים לאשר חריגה בחשבון מעבר למסגרת האשראי המוסכמת. רוב הלקוחות ששומעים על ההוראה החדשה חוששים, ובצדק: משמעות ההוראה היא שנגמרה החגיגה, ומתחילת יולי, עם ביטול האוברדראפט, תיפגע באופן אנוש היכולת של חלק נכבד מהציבור לנהל את חייו כפי שהורגל במשך עשרות שנים.



בראיון ל-TheMarker שולח אבי ההוראה, המפקח על הבנקים יואב להמן, מסר מרגיע לאומה ומעריך שההוראה החדשה דווקא תשפר את מצב לקוחות הבנקים. למי שבכל זאת מרגיש נפגע מהבנק, ממליץ להמן לפנות אליו, ולפני כן לצטט אותו בבנק: "ההוראה לא צריכה לפגוע בלקוחות".



בשביל מה בכלל צריך את ההוראה הזאת?



"זה צעד שיבנה תשתיות בטווח הארוך. הנוהג בישראל הוא שאחוז ניכר מהאוכלוסייה נמצא במעמד של 'תגיד תודה שאנחנו מאשרים לך את הצ'קים'. זה דבר שהוא אנטי-תחרותי. זה כמובן מעבר לטיעון שמדובר בצורת ניהול לא תקינה".



למה אתה מתכוון כשאתה אומר ניהול לא תקין?



"מדובר בהתנהלות מסורבלת, כשהבנק לא באמת יכול להבחין בין חריגה שהיא טובה וכזאת שהיא לא טובה. כשבאנו לבנקים ושאלנו אותם מדוע הם מאפשרים ללקוחות מסוימים לחרוג, הם לא ידעו להסביר. חוץ מזה, זה לא תקין שהלקוחות עצמם לא יודעים אם הצ'קים יכובדו או לא. הלקוחות חיים בחוסר ודאות הם תלויים בזהות המנהל. לא יכול להיות מצב שכיבוד ההתחייבויות שלי תלוי בזהות של המנהל. נוצר מצב שאם מנהל הסניף מתחלף אז פתאום יכול להיות שלא מכבדים צ'קים. כל המצב הזה יצר ניצול של הלקוחות.



"בחלק מהמקרים, כשבאנו לבדוק מדוע הבנק ביטל צ'ק, ראינו מצבים שגובלים בקשירת קשר של הבנק והלקוח שפגעה במקבלי הצ'קים. ראינו לקוחות עם חריגה ושאלנו את הבנק: הרי הוא כבר חורג, מדוע ביטלתם לו דווקא עכשיו את הצ'ק? בחלק מהמקרים הבנקים הודו שהם היו מכבדים בכל מקרה את הצ'ק. המצב הזה הביא לפגיעה במוסר התשלומים. היום הכל יהיה על השולחן, ברור ומוסכם ללא סימני שאלה".



מהי מטרת הרפורמה?



"אני מקווה שאחת מהתוצאות של ההוראה תהיה שאנשים יבדקו חלופות נוספות לאשראי היקר. היום ריבית החריגה שהבנקים גובים גבוהה בערך פי שניים מהריבית שאפשר לקבל בהלוואות קצרות. אם הלקוחות יאמצו הרגלים של צרכנות נבונה הם יוכלו למצוא חלופות זולות יותר, מה שיביא בסופו של תהליך גם להוזלת הריביות על החריגות, ונראה תחרות בתחום הזה. המרווחים באוברדראפט מאוד גבוהים ולבנקים יש הרבה מאוד מרחב תמרון, והלקוחות צריכים לנצל את זה".



יש באוכלוסייה חשש רב שהבנקים ינצלו את ההוראה כדי לצמצם את האשראי לחלק מהלקוחות.



"אין שום סיבה שזו תהיה תוצאת ההוראה. ביקשתי מהבנקים לנקוט מדיניות של נחיתה רכה, אפילו עם עסקים או לקוחות פרטיים שמסווגים כחריגה לא טובה. אין סיבה שההוראה תביא לשינוי התזרים של הלקוחות. הבנק הרי תמיד יכול לעצור את החשבונות של הלקוח, בשביל זה הוא לא צריך אותי. כשהבנק חושב שהלקוח מסוכן, הוא סוגר לו את האשראי, ללא קשר להוראה החדשה".




ואם בכל זאת נראה עכשיו גל של פשיטות רגל בגלל ההוראה?



"אני לא יכול למנוע בחוק מהבנקים לסגור את החשבונות של לקוחות לא טובים. את המציאות הזו אני לא יכול למנוע וזו לא מטרת ההוראה, אבל כל בנק שינצל את ההוראה כדי לנתק את החמצן ללקוחות שלו, מסתתר מאחורי ההוראה. במקרים כאלה מן הראוי היה להציע גם ללקוח הבעייתי הסדרים נוחים, כמו להמיר את החוב להלוואות או לפרוס אותו לתשלומים".



הטיעון הוא שהבנקים ינצלו את המצב כדי ללחוץ אותנו. הם יקצצו לנו את האשראי וילחצו עלינו לשלם עליו יותר.



"אם הבנק משום מה מחליט לקצץ בחדות בעקבות ההוראה את מסגרות האשראי הקיימות של הלקוח, הוא פשוט לא מבין את ההוראה ולא מפרש אותה נכון. אנחנו לא מדברים על קיצוץ האשראי. במכתב ששלחתי לבנקים הנחיתי אותם שאם הם הגיעו למסקנה שהם רוצים לצמצם את האשראי של הלקוח, הם צריכים לעשות את זה בהדרגה. אני חושב שזה לא באינטרס של הבנקים לפגוע בלקוחות שלהם.



"חלק מהלקוחות חיים בתחושה לא נכונה שהבנק עושה להם טובה גדולה שהוא נותן להם אשראי, וזה לא נכון. עד היום הלקוחות פשוט פחדו ללכת לבנק ולדבר על גובה הריביות שגובים מהם, כי הם חשבו שהם תלויים בבנק, שנותן להם חמצן. עכשיו הלקוחות יגיעו לסניפים וייאלצו לדבר עם הבנק. הצעד הזה יפתח את המודעות של הלקוחות. הלקוחות יפתחו את העיניים ויראו שהם משלמים יותר מדי".



ומה ניתן לעשות אם בכל זאת אני כלקוח מרגיש שהבנק לא היה הוגן איתי לקראת ההיערכות החדשה?



"המטרה היא שהבנקים לא יעשו שימוש לא נאות במסגרות האשראי. לקוח שמרגיש שהבנק פגע בו על רקע כניסת ההוראה לתוקף יכול להתלונן בפיקוח על הבנקים, והוא גם יכול פשוט לצטט אותי בבנק - המטרה של ההוראה היא לא לפגוע בלקוחות".



אחרי ההוראה החדשה אסור לחרוג מעבר למסגרת המוסכמת. מה יקרה אם יש לי סטייה של כמה ימים ונכנסתי לחריגה זמנית בלבד?

"אם קרה ללקוח פנצ'ר והבנק מבין שעוד כמה ימים ייכנס סכום כסף שיכסה את החריגה, הבנק יכול להעמיד ללקוח מסגרת אשראי חד-צדדית לתקופה קצרה גם אחרי כניסת ההוראה לתוקף. מובן שהמסגרת הזו מותנית בכך שללקוח יש כבר מסגרת מוסכמת. הבנק יכול להעמיד לו מסגרת נוספת לזמן קצר בתנאים של המסגרת הקיימת".



למה שהבנק יעשה את זה? הרי כולם ינצלו את הפרצה הזו כדי לקבל אשראי לטווח קצר במחירים נוחים.



"זה נכון שלבנק אין תמריץ לעשות את זה, אבל זה יגרום לו לקרוא ללקוח ולדון איתו בשינוי מסגרת האשראי והתנאים שלה".

רוב הלקוחות בכלל לא נמצאים היום במצב של התמקחות כיוון שיש להם חריגות, ואיך שלא תסתכל על זה, הם תלויים עכשיו בבנק.



"זה נכון שמי שהמתין לדקה ה-90 ונמצא היום בחריגות, אין לו כוח מיקוח גדול מול הבנק. אני מעריך שאם הבנק ינצל את המצב הזה לסחוט את אותו לקוח ולגבות ממנו עמלות וריביות מאוד גבוהות, זה יתמרץ את הלקוח לחפש בנק אחר שלא ינצל אותו. בטווח הקצר הוא אמנם ישלם יו