ההחלטה של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושל שר האוצר אברהם הירשזון להפחית את המע"מ ב-1% נעשתה כפשרה לנוכח התנגדות בנק ישראל. בעקבות זאת הופחת המע"מ ב-1% לשיעור של 15.5%, במקום ההצעה המקורית של האוצר להפחית את המע"מ ב-1.5% ו"לעגל" אותו למספר נוח יותר של 15%.
ההבדל בין שתי ההחלטות נאמד ב-1.5 מיליארד שקל בשנה. הפחתת המע"מ ב-1% עולה לקופת המדינה כ-3.4 מיליארד שקל בשל אובדן הכנסות ממסים, לעומת אובדן הכנסות של כ-5 מיליארד שקל שהיתה גורמת הפחתה ב-1.5%. פער זה, של 1.5 מיליארד שקל, אמור להיות מנותב כולו להקטנת החוב של ישראל - כפי שדרש נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מלכתחילה. על פי הערכות, עודפי ההכנסות ממסים ב-2006 יגיעו לכ-10 מיליארד שקל. בעקבות הפשרה ישועבדו כ-3.4 מיליארד שקל להפחתת מע"מ, והיתרה תוקצה להחזר חוב.
נגיד בנק ישראל התנגד להפחתת המע"מ בטענה שאין צורך לבצע הפחתות מסים נוספות לאחר סדרה של הפחתות מסים שנעשו בשנים האחרונות. הוא הוסיף כי יש לשמור הפחתות מס לשנים של האטה בצמיחה כאמצעי לעידוד הצמיחה, וכי אין טעם לנקוט צעד זה בשנה שבה המשק צומח במהירות גם כך. לפיכך תבע בנק ישראל להפנות את עודפי המסים להפחתת החוב הגדול שבו נתונה ישראל. שיעור החוב בישראל עומד כנראה על כ-95% מהיקף התוצר (כנראה, משום שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומדת לפרסם החודש חישוב מחודש של שיעור החוב), לעומת שיעור חוב ממוצע של 70% במדינות המפותחות (מדינות ה-OECD).
הפשרה בנוגע לשיעור הפחתת המע"מ הניחה את דעתו של הנגיד, שבסופו של דבר לא התנגד נחרצות להחלטה בעת הדיון בלשכת רה"מ. מה שתרם עוד לשכנועו היתה ההחלטה שלפיה יעד הגירעון בתקציב יהיה 2% ב-2007 - צעד חשוב לקראת השגת יעד הגירעון של 1% ב-2009 שקבעה ממשלה קודמת.
הפחתת המע"מ ב-1% במקום ב-1.5% - בעקבות פשרה בין האוצר לבנק ישראל
מירב ארלוזורוב
20.6.2006 / 7:54