נתניהו: "הצמיחה תחלחל לעניים אם הם ייצאו לעבודה; אנחנו צריכים להיות כמו אירלנד ולא כמו ניו זילנד"

"מה המנוף ליציאה מהעוני? לשם כך יש לענות על השאלה מהו העוני? ויש מדד יחסי ומדד אבסולוטי. בהודו וסין מאות מיליוני אנשים יצאו מהעוני כתוצאה משחרור הכלכלה מהמדינה. עכשיו אני שומע טענה רווחת שהצמיחה לא מחלחלת לעניים. יש מחקר של Dollar ו-Kraay, שחקר את השאלה הזו על 137 מדינות. הם עשו השוואה בין ההכנסה לנפש של החמישון התחתון לעליון. הם הראו שסין והודו אינם מקרים מיוחדים: ההכנסה לנפש של החמישון התחתון נעה כמעט ביחס של אחד לאחד עם ההכנסה של החמישון העליון". כך אמר היום שר האוצר לשעבר, ח"כ בנימין נתניהו, בדיון בנושא העוני בפורום קיסריה שהתכנס בירושלים.



"מדוע הדיון שלנו לוקה?" שאל נתניהו. "אם היינו לוקחים את אירלנד לפני 20 שנה, היא היתה במקום השמונה בערך בהכנסה לנפש. היום היא בערך במקום השני. הצמיחה באירלנד גם הגדילה את השכר האבסולוטי וגם הקטינה את אי השוויון".



"המשמעות העיקרית היא שאם נרצה להכניס כסף לכיסיהם של האנשים בתחתית הסולם, הדבר החשוב ביותר כיעד של מדיניות הוא צמיחה מואצת. במקרה הגרוע, זה נבלם לתקופה מסויימת. שני שליש מהעוני מרוכזים באוכלוסיית המיעוטים ואצל החרדים. אי החילחול של הצמיחה נעוץ בשיעור ההשתתפות הנמוך בעבודה. יציאה מעוני דורשת צמיחה מואצת ועידוד יציאה מהעבודה".



"מה מביא לצמיחה מואצת ומה מגדיל את שיעור ההשתתפות בעבודה? לי אין שום ספק שהמדיניות שהובלנו יכולה להמשיך לעלות בסולם הזה. החזרת הקצבאות תקבע את התהליך הזה. אני רוצה להזכיר מדינה נוספת וזו ניו זילנד. הם הפסיקו להפחית את ההוצאה הממשלתית בסוף שנות ה-90 בעוד שאירלנד המשיכה בכך. התוצאות הן שאירלנד ואנחנו עברנו את ניו זילנד בהכנסה לנפש. האיגודים המקצועיים באירלנד ראו מה קורה מעבר לים ולא ביקשו שכר מינימום לאומי עד שנת 2000. השאלה היא האם נרצה להיות כמו אירלנד או כמו ניו זילנד. האם הפחתת הוצאות הממשלה היא בהכרח פגיעה בשירותים ציבוריים? לא. אפשר לייעל שירותים על ידי הוצאתם לתוך מערך של מיקור חוץ".



נתניהו לא התייחס בנאומו להתקפה חזיתית של קודמו במשרד האוצר, ח"כ סילבן שלום, שאמר מוקדם יותר: "הצמיחה לא מבטיחה את צמצום העוני. אי אפשר להילחם בעוני במעשי קסמים ולהטוטים. כשר האוצר עמדו בפניי שתי אפשרויות: לטפס במהירות ולהשאיר את הציבור תשוש ופגוע או לטפס לאט ובמתינות. כמובן שבחרתי בדרך השנייה. היו אחרים שבחרו לעשות זאת במהירות כאילו המשק על סף תהום וישראל בדרך להיות כמו ארגנטינה. אבל מה לעשות שדירוג האשראי של ישראל בין 1999 ל-2004 לא השתנה ונשאר כשהיה".



שלום הוסיף באירוניה כי "חברות האשראי שלא שמעו על המשבר בארגנטינה הם הרי יהודים ולכן כנראה לא הורידו את דירוג האשראי. אבל ברצינות, האמת היא שמדובר באידיאולוגיה שלפיה כולם פרזיטים".