מנכ"ל רדגארד שפוטר תובע לקבל כ-856 אלף שקל מקופת הפירוק של החברה

אלי הרשקוביץ, מיוזמי ומייסדי חברת רדגארד, ואשר שימש כמנכ"ל החברה, פנה לבית המשפט בבקשה שיורה לשלם לו, מתוך קופת הפירוק ובקדימות של הוצאות פירוק, סך של כ-856 אלף שקל בגין דמי הודעה מוקדמת, דמי פדיון חופשה ופיצויי פיטורין.

הרשקוביץ טוען, באמצעות עו"ד יורי נחושתן, כי לאחר שהחל לשמש כמנכ"ל רדגארד בשנת 1994, סוכם בינו לבין רדגארד וחברת רד רשתות - החברה בה עבד הרשקוביץ בשנים 1986-1993 - כי רדגארד תקבל עליה במלואן את כל הזכויות והחובות של רד רשתות כלפיו, וכי לא יחול שום שינוי בזכויותיו ובחובותיו של הרשקוביץ, לרבות בגין חופשה, מחלה, ותק לעניין פיצויי פיטורין וכל נושא אחר.

הרשקוביץ טוען כי לאחר שרדגארד נקלעה לקשיים, החליטה הנהלתה, בראשותו של זוהר זיסאפל, על הקפאת פעילות החברה ועל פיטורי העובדים ממנה, וזאת למרות התנגדותו שלו. הרשקוביץ מוסיף וטוען כי זמן קצר לאחר מכן נמסרו לעובדי החברה הודעות פיטורים, בתוקף מיום ה-20 במארס 2001, בתוספת דמי תקופת ההודעה המוקדמת בהתאם להסכם העבודה האישי של כל עובד ובכפוף לחוק.

לטענת הרשקוביץ, בשונה מעובדים אחרים, הוא לא קיבל כל הודעה מעין זו על פיטוריו, בשום דרך שהיא, והוא המשיך לעבוד ברדגארד גם לאחר יום ה-20 במארס 2001. הרשקוביץ מוסיף וטוען בענין זה כי בין היתר הוא נפגש כמנכ"ל רדגארד ובשמה עם משקיעים לשם בחינת אפשרות הצלתה, וכי חיפש אחר הזדמנויות למכירתה כעסק חי.

הרשקוביץ טוען כי לאורך כל תקופת הביניים שבין יום קבלת ההחלטה על הקפאת פעילות רדגארד, יום ה-20 במארס, לבין יום מינוי המפרקת הזמנית, עו"ד חגית בלייברג - אשר הוחלפה לא מכבר על ידי עו"ד דן פרידמן, הוא המשיך לעבוד ברציפות כמנהלה הכללי של רדגארד, תוך שהוא עוסק, בכורח הנסיבות, בבחינת אפשרויות להצלתה או מכירתה למשקיעים פוטנציאליים. הרשקוביץ מוסיף וטוען כי גם לאחר מינוי המפרקת הזמנית לא נפסקה עבודתו בחברה.

מכתב פיטורים רטרואקטיווי

לטענת הרשקוביץ, רק ביום ה-7 ביוני 2001, יותר מחודשיים מאז מינויה של המפרקת הקודמת, נשלח אליו מכתב פיטורים רטרואקטיווי, ובו צויין כי עבודתו הסתיימה ביום ה-17 במאי 2001.

הרשקוביץ טוען כי לעניין זכויותיו על פי חוקי המגן ולפי חוזה עבודתו, הוא שימש כעובד רדגארד, ברציפות מלאה, במשך תקופה העולה על 7 שנים, וכי מגיעות לו זכויות סוציאליות הימנה בגין תקופת עבודה של יותר מ-14 שנים, כמוסכם בהסכם משנת 1994. לטענת הרשקוביץ, הליכי הפירוק בהם מצויה רדגארד אינם משנים את מערך הזכויות והחובות שלה כלפיו.

בנוסף, הרשקוביץ טוען כי חוזה העבודה שלו ברדגארד העניק לו מספר זכויות ותנאים הכוללים, בין היתר, פוליסת ביטוח מנהלים בחברת הראל, קרן השתלמות, רכב חברה פרטי, הודעה מוקדמת של ארבעה חודשים במקרה של סיום יחסי עבודה ביוזמת אחד הצדדים, ותשלום פיצויי פיטורין לפי הנהוג בחברה.

הרשקוביץ טוען כי כיוון שפוטר מתפקידו ברדגארד, במכתב שנשלח על ידי המפרקת הקודמת במסגרת תפקידה כמפרקת זמנית של החברה, לפי שיקול דעתה ובעטיים של הליכי הפירוק ולא בגין עילה אחרת השוללת פיצויי פיטורים - הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים מקופת הפירוק בגין כל תקופת עבודתו ברדגארד וכן בגין תקופת עבודתו ברד רשתות, בהתאם להתחייבות שלקחה על עצמה רדגארד. כמו כן טוען הרשקוביץ כי הוא זכאי לדמי הודעה מוקדמת ולדמי פדיון חופשה שנתית.

לטענת הרשקוביץ, סכומי הכסף אותם צריכה לשלם לו רדגארד צריכים להיות משולמים לו מקופת הפירוק ובמסגרת הוצאות הפירוק, כיוון שמדובר בחובות של רדגארד כלפיו, שנוצרו תחת ניהולה של המפרקת הקודמת.

תגובת המשיבים לבקשה טרם ניתנה (פש"ר 1268/01, בש"א 16241/01).