התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ: דורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד, המשנה למנכ"ל החברה לישראל

התנועה למען איכות השלטון עתרה הבוקר לבג"ץ בדרישה להורות ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להורות על חקירה פלילית נגד ניר גלעד לאור מינויו למשנה למנכ"ל החברה לישראל. לטענת התנועה, גלעד הוביל כחשב הכללי במשרד האוצר להטבות חריגות לחברה לישראל בהסכמי בז"ן, ולאחר מכן מונה כמשנה למנכ"ל החברה.



בעתירה, אשר הוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, ברק כלב ודניאל קירס, מבקשת התנועה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לנמק מדוע לא יורה על חקירה פלילית על מנת לברר האם החשכ"ל לשעבר עבר על החוק כאשר פעל "לוויתור מוחלט מיוזמתו" כדברי אנשי התנועה, "לטובת החברה לישראל בעניין טענות המדינה על נכסי בז"ן בשווי מאות מיליוני שקלים".



בתנועה לאיכות השלטון ציינו בעתירתם, כי על רקע מינויו לאחרונה כמשנה למנכ"ל החברה לישראל, יש צורך לבדוק את הקשר בין החברה, שקיבלה את "הטבת העתק", ובין מי שאישר אותה בכובעו כחשכ"ל, ניר גלעד.



בקשה נוספת אותה העלו אנשי התנועה לאיכות השלטון נגעה למשנה ליועץ המשנה לממשלה, עו"ד דידי לחמן-מסר. לטענת אנשי התנועה, לחמן-מסר "נגעה בזמן אמת" בהסכמים שנכרתו בין המדינה והחברה לישראל, והיתה בדעה כי יש לאשרם. עם זאת, הביעו אנשי התנועה הערכה רבה למשנה ליועמ"ש וליושרה, אך ציינו כי מפאת "ניגודי עניינים" יש למנוע ממנה מלדון בנושא.

ניר גלעד, החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר הוביל להסכם במחלוקת שהתגלעה בין המדינה לבז"ן. המחלוקת נסבה על גורל נכסי בתי הזיקוק (בז"ן) אשר 26% ממניותיהם מוחזקים בידי החברה לישראל. על פי הסכם הזיכיון, כל נכסי בתי הזיקוק עוברים לבעלות המדינה ללא תמורה מיד עם תום התקופה.



החשכ"ל לשעבר, שייצג את המדינה במו"מ מול אנשי החברה לישראל, הגיע להסכם עם נציגי בז"ן, לפיו החברה תזכה להחזיק בבתי הזיקוק לעוד 50 שנה תמורת דמי שימוש מזעריים, ללא שבוצעה הערכת השווי עדכנית של הנכסים.



ההסכם עורר בשעתו ביקורת קשה הן מצד משרד מבקר המדינה והן מצד אנשי התנועה לאיכות השלטון, שטענו כי גלעד מוביל ל"ויתור גורף" של למעלה מחצי מיליארד שקלים "על חשבון הציבור".



לטענת אנשי התנועה לאיכות השלטון, המדינה נותנת "חינם אין כסף" מתנה בשווי חצי מיליארד שקלים לקבוצת בעלי הון, שהרי המניות בבז"ן אמורות היו לעבור למדינה ללא תמורה בסיום תקופת הזיכיון.



גם מבקר המדינה דאז, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג, ביקר קשות את ההסכם בין המדינה לבז"ן. "ההסדר נעשה בלא שהוכנה הערכת שווי עדכנית של הנכסים; למקבלי ההחלטה לא הוצג תחשיב המפרט כמותית כיצד נקבעו דמי ההרשאה; רשות החברות לא שותפה באופן מספק בגיבושו; והכנתו לא לוותה בעבודה של צוותי היגוי מקצועיים בעניין הפרטת בז"ן בדרך של פיצול, כנדרש בהחלטת הממשלה משנת 1995", כך נכתב בדוח החמור.



הידיעה המקורית פורסמה באתר Nfc