עשרות עובדים חסרי תעודת בגרות שהתקבלו לתפקידים זוטרים במשרד החוץ התמנו לקציני מינהלה וקונסולים

בשיטת המינויים הנהוגה במשרד החוץ ליקויים חמורים ויש לשנותה - זו המסקנה המרכזית בדו"ח שפירסם אתמול מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על "מינויים וקידום עובדים" במשרד החוץ. "במשך שנים רבות נעשו המינויים שלא לפי אמות מידה, בלי שקיפות ובניגוד לכללי מינהל תקין", כותב המבקר. "נוכח הליקויים שהועלו, יש מקום לבחון מחדש את אופן פעולת המשרד במינוי עובדיו למשרות בחו"ל ובארץ. אם יוחלט להשאיר את ניהול המינויים בידי המשרד, יש להתנות זאת בשינוי שיטת המינויים בו". ממשרד החוץ נמסר בתגובה, כי אכן יש צורך בשינוי הליך המינויים במשרד, והמלצות המבקר ייושמו.



בניגוד למשרדי ממשלה אחרים, הנתונים לפיקוח הדוק של נציבות שירות המדינה במינוי וקידום עובדים, נהנה משרד החוץ מאוטונומיה מינהלית. הצבת עובדיו לתפקידיהם נתונה לאחריות של ועדות מינויים, שבהן יושבים רק אנשי המשרד, ובראשם שר החוץ. מבקר המדינה בדק את אופן פעולתן של ועדות המינויים, ומצא "שהרכבן לקוי, חסרות אמות מידה לבחינת המועמדים, עבודת הוועדות אינה שקופה, וקיים חשש שלא תמיד בחינת המועמדים היא עניינית ושלגבי חלק מהמינויים שימשו הוועדות חותמת גומי להחלטות שהתקבלו מראש". המבקר ציין כי מציאות זו ידועה לפחות מ-1994, אך לא שונתה מאז.



לפי הדו"ח, גם איוש משרות בכירים כשגרירים במדינות חשובות וראשי אגפים ממונים בעיקר לפי קשרים והשפעה פנימית. במקרים שבדקה הביקורת, הוחלט מי יתמנה למשרות עוד לפני כינוס ועדות המינויים. "במאי 2005 התכנסו הוועדות לדון בתשעה מינויים. עוד לפני כינוסן הובא לידיעת משרד מבקר המדינה איזה מועמד ימונה לכל משרה, ואכן התוצאות התאימו למידע שהתקבל".



עובדים פנו למנכ"ל או לשר



במשרדי ממשלה אחרים אין הרכב קבוע לוועדות המכרזים, כדי למנוע השפעה ולחצים עליהם. הרכב ועדות המינויים במשרד החוץ קבוע ומוכר לכל העובדים, והדבר מאפשר, לפי המבקר, ניסיונות השפעה.



הביקורת מצאה שישה מקרים שבהם פנו עובדים לשר החוץ הקודם, סילבן שלום, ולמנכ"ל הקודם, רון פרושאור, בבקשה להתמנות לתפקידים מסוימים. הפניות לשלום לא הועילו, וגם הפונים למנכ"ל לא זכו במשרות שביקשו בעדיפות ראשונה. ואולם המבקר מצא טעם לפגם, בכך ששלום ופרושאור לא דיווחו לחברי ועדת המינויים האחרים על הפניות אליהם.



בלי דרישות משרה ובלי ראיון



במשרד החוץ, בניגוד לגופים אחרים, לא מזמינים את המועמדים להופיע בפני ועדת המינויים. הדיון מתנהל על פי תדפיס קצר של קורות חיי המועמד, רמת ידיעותיו בשפות על פי דיווחיו, ציוני הערכה ובעיות משמעת מהשנים האחרונות. "המועמדים אינם יודעים איפוא, איזה מידע שלילי הנוגע להם עלה בעת הדיונים, ולא ניתנת להם הזדמנות הולמת להגיב עליו בניגוד לכללי הצדק הטבעי. זאת ועוד, חברי הוועדות אינם יכולים להתרשם באופן בלתי אמצעי מן המועמדים ומהתאמתם למשרה הנדונה, לרבות התרשמות מרמת ידיעתם באנגלית או בשפה זרה אחרת".



הדיונים בוועדות המינויים לא התייחסו בכלל לדרישות המשרה. ראשי האגפים הרלוונטיים המליצו על המועמד שנראה להם ועל מעלותיו, וזה הכל. והמשרד לא קבע כללי התאמה למשרות או מערכת לשקלול ציוני המועמדים. "בכך נפתח פתח להעדפת מועמד זה על פני אחר, על בסיס לא ענייני. אמנם צוינו נימוקים שונים שאמרו חברי הוועדות בעד או נגד מועמד, אולם נימוקים אלה לא הועלו בעניין כל המועמדים שלגביהם הם היו רלוונטיים. בפרוטוקולים אין עדות שהתקיימה הצבעה".



בבדיקת כישורי המועמדים שמונו, מצא המבקר שעשרות עובדים חסרי תעודת בגרות, שהתקבלו למשרד כנהגים, ארכיברים, מפעילות מחשב, מזכירות ועובדי משק, התמנו לקציני מינהלה וקונסולים בנציגויות בחו"ל. רבים מהם לא התנסו כלל באחריות הכספית, הניהולית והקונסולרית המתחייבת מהתפקיד.



ועדת מיון של איש אחד



האיש החזק בוועדות המינויים, לפי הדו"ח, הוא המשנה למנכ"ל משרד החוץ, נסים בן שטרית, העומד יותר מ-12 שנה בראש אגף המינהל - ואליו כפופות כל יחידות המינהל ומשאבי האנוש במשרד. בדיקת הפרוטוקולים של ועדות המינויים הראתה שבן שטרית פעל למעשה כוועדת מיון של איש אחד.



הוא הציג לוועדות רק חלק מהמועמדים "הראויים לדעתו להתמנות למשרה הנדונה". גם אם יותר מ-20 עובדים הגישו מועמדות לתפקיד מסוים, בן שטרית העלה בוועדה רק מספר קטן של מועמדים, "ורבים מהמועמדים שתמך במינוים אכן מונו". מסקנת המבקר: "מר בן שטרית מיין למעשה את המועמדים, שלא על פי אמות מידה ידועות ושקופות. יוצא איפוא שיש לו השפעה על תהליך הבחירה, שאין לה בסיס בתקנון".



בינואר 2005 מינה השר שלום את בן שטרית למשנה למנכ"ל - תואר שניתן לאחד הסמנכ"לים הבכירים במשרד. היתה זו הפעם הראשונה שאיש מינהל, שמעולם לא מילא תפקיד מדיני, מונה למשנה למנכ"ל. כתוצאה מהקידום זכה בן שטרית גם לתוספת שכר של 13%. בתגובתו לביקורת מסר בן שטרית, שתוספת השכר ניתנה למשנים למנכ"ל מאז 2003. שלום הסביר שפעל לפי הנהוג במשרד, ולא ידע שהקידום יעניק הטבות כספיות כלשהן לבן שטרית. "הביקורת היא ביקורת מבנית, המתייחסת לנהלים ונוהגים שהיו מקובלים במשרד החוץ מאז ומתמיד", כתב שלום למבקר.



הדרג הפוליטי מעורב



לפי התקנון, שר החוץ עומד בראש ועדת המינויים העליונה, הממנה עובדים בכירים; והמנכ"ל עומד בראש הוועדה השנייה, הממנה עובדים זוטרים יותר. שני שרי החוץ הקודמים, בנימין נתניהו וסילבן שלום, עמדו בראש שתי הוועדות, וכך עסקו גם במינויים זוטרים.



המבקר מסתייג מהשתתפות השר בוועדות המינויים, ורואה בכך התערבות של דרג פוליטי במינויים מקצועיים. "אם סבור השר שבנסיבות מדיניות ייחודיות חשוב שהדרג הפוליטי יהיה מעורב במינוי שגרירים למדינות מסוימות, יש לקבוע מראש רשימה של אותן מדינות, ולקבוע את הדרך בה תוכל עמדת השר לקבל ביטוי".



בסוף כהונתו של שלום, וכלקח מהביקורת, סיכם המשרד עם נציבות שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה על שינוי בהרכב ועדות המינויים - הוצאת ראש מטה השר והכנסת נציג ציבור מטעם הנציבות (גמלאי של שירו