בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע בימים אלה, בניגוד לעמדת המוסד לביטוח לאומי.
מפסק הדין של השופט אילן איטח עולה שדקלה וינברג הועסקה במשרד עורכי דין בבעלות חמה ובעלה. היא החלה את הריונה ב-3 באוגוסט 2003 וילדה את בתה במאי 2004. רופא בית החולים איכילוב קבע שעליה להישאר בביתה במסגרת שמירת הריון מ-1 במארס ועד 20 באפריל 2004. ואולם, במהלך שמירת ההריון וחרף הוראת הרופא יצאה וינברג מביתה והגיעה לעבודה במשרד עורכי הדין למשך 13 יום ועבדה בכל אחד מהימים הללו במשך שעתיים עד שבע שעות.
וינברג עבדה בפועל בתקופת שמירת ההריון בהיקף של 20% ממשרתה, כאשר העבודה כללה טיפול בתיקים של אביה, המצוי בקשיים כלכליים. עבודתה לא היתה יכולה להתבצע מהבית בשל צרכים שונים, כגון ספרות מקצועית ומכשיר פקס. וינברג עבדה ככל שהיתה יכולה, על פי הרגשתה. כאשר לא חשה בטוב, חזרה לביתה.
וינברג הגישה לביטוח הלאומי תביעה לקבלת גמלה לשמירת הריון, באמצעות עו"ד גיא וינברג. ואולם, המוסד דחה את תביעתה וקבע שהיא אינה זכאית לגמלה, בנימוק שהיא "הפרה" את הוראת הרופא להישאר בביתה.
השופט איטח קבע: "שמירת הריון היא היעדרות מהעבודה בתקופת הריון, המתחייבת ממצב רפואי הנובע מהריון והמסכן את האשה ואת עוברה, בהתאם לאישור רפואי. במקרה הנוכחי אין מחלוקת בנוגע לקיומו של אישור רפואי המחייב היעדרות ממקום העבודה. העובדת נטלה על עצמה ועל עוברה סיכון ובאה לעבודה חלקית. לא סביר להעניש אותה על כך ולשלול ממנה את כל הגמלה". לכן קבע כי וינברג לא תקבל גמלה עבור זמן העבודה.
איטח הוסיף כי "תכלית מתן גמלת שמירת הריון מקיימת גם במצב של היעדרות חלקית, וטענות הביטוח הלאומי, לפיהן העובדת אינה זכאית לגמלה מכיוון שהתייצבה לעבודה, אינן יכולות להתקבל. לכן היא זכאית לגמלה לתקופה יחסית לחלקיות ההיעדרות". השופט איטח חייב את הביטוח הלאומי לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחה בסך 2,500 שקל.
ביה"ד: עובדת בשמירת הריון תקבל גמלה גם אם עבדה חלקית
חיים ביאור
27.6.2006 / 10:08