הליקויים בהליכי מכרז ובמינויים בנציבות שירות המדינה ובמשרדי ממשלה, עליהם הצביע מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, אינם פוסחים גם על הנהלת בתי המשפט. ממידע שהגיע לידי TheMarker עולה כי שופטים בכירים בבית המשפט המחוזי בירושלים ובראשם הנשיאה מוסיה ארד התערבו במכרז פנימי כדי לקדם את מועמדותה של מנהלת לשכתה של ארד בשנה האחרונה, סימה סבן, לתפקיד המזכירה הראשית של בית משפט זה.
סבן הוכרזה כזוכה במכרז והועדפה בכך על פני מתמודדים אחרים, אף שכביכול כלל לא עמדה בתנאי הסף להגשת מועמדות לתפקיד - שדרש שנות ניסיון רבות. כמו כן, מרכז הערכה שבחן את המועמדים במשך שש שעות, דירג אותה באחד המקומות האחרונים.
באופן חריג, נציג הנהלת בית המשפט בוועדת המכרזים היה מנהל בתי המשפט, בעז אוקון, שהביע את תמיכתו בסבן. אוקון מכהן גם כשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים. בוועדה ישבו שני נציגים נוספים של שירות המדינה ונציג נוסף, זאב בן יוסף שהוא יו"ר מחוז ירושלים של הסתדרות האקדמאים. בן יוסף התקוטט במהלך הדיון עם מנהל בתי המשפט וטען כי המינוי נעשה בהתבסס על קרבת המועמדת לנשיאה ארד ואינו ראוי.
מקלדנית למזכירה ראשית
לפני כינוס הוועדה הונח על שולחנה מכתב המלצה ששיגרה ארד ובו המליצה על מנהלת לשכתה לתפקיד. הוועדה ראיינה כל מועמד במשך דקות ספורות והחליטה כי סבן היא המתאימה ביותר. המועמד שדורג שלישי על ידי ועדת ההערכה מונה כסגנה. מקורות סיפרו כי המועמדת שדורגה ראשונה במרכז ההערכה פרצה בבכי מיד לאחר שיצאה מחדר הוועדה וטענה כי הוועדה כלל לא איפשרה לה לדבר.
סבן הפכה לחביבתם של כמה שופטים בכירים בבית המשפט בירושלים בעיקר בתקופה בה שימשה כקלדנית שלהם, והמלצותיהם הן העומדות בבסיס הבחירה בה. התפקיד בו זכתה נחשב לתפקיד בכיר הכולל סמכויות נרחבות בכל הנוגע למערך העובדים, המשק והכספים וכן במילוי כל התפקידים המצויים על פי חוק בסמכות המזכיר הראשי.
תנאי המכרז דורשים ניסיון של חמש-שש שנים (תלוי אם הניסיון הוא בתחום הספציפי או הכללי) לרבות ניסיון ניהולי. ואולם, מקורות חייה של סבן עולה כי היתה קלדנית בשנים 2003-1992, ולאחר מכן קודמה לתפקיד מנהלת לשכת הנשיא בו שימשה פחות משלוש שנים.
כשפנינו לדוברות בתי המשפט במטרה לברר כיצד עומדת סבן בדרישות הסף של המכרז קיבלנו תשובה ממנה עולה כי תפקידה כקלדנית נחשב למעשה כצבירת ניסיון ניהולי. "מקורות החיים של הגב' סבן עולה כי מאז שנת 1992 היא עסקה בניהול בהיבטים שונים", נכתב בתשובה, חרף העובדה כי בקורות החיים אין כל זכר להיבט כלשהו של עבודה ניהולית לפני שקודמה ב-2003. "בכולם זכתה למחמאות ממי שבא איתה במגע וכפי שמשתקף בהמלצות שקיבלה לאורך השנים עוד לפני פרסום המכרז".
עוד נטען כי נציבות שירות המדינה מצאה את המועמדת מתאימה לדרישות המכרז. כשפנינו לנציבות לברר את הסוגייה נענינו בתשובה כי "הטענות בדבר תקפות המכרז ייבדקו כמקובל". אף שהנציבות הבטיחה לספק את ממצאי הבדיקה בתוך ימים אחדים, בסופו של דבר היא בחרה שלא להעביר כל תשובה מטעמה.
בהמשך נשלחה המועמדת יחד עם ששה מתמודדים נוספים למרכז הערכה שנועד לבחון את התאמתם לתפקיד. בראש ועדת ההערכה עמד נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט אמנון כהן, ושני נציגים נוספים. הוועדה דירגה את המועמדים מהראשון עד האחרון. סבן דורגה במקום אחד לפני האחרון.
בדרך כלל לתוצאות מרכז ההערכה ישנה השפעה רבה על הזכייה במכרז. במקרה זה נדחו תוצאות המבחנים כלאחר יד. "להבדיל ממרכז ההערכה שראיין את המועמדים במשך שעות ספורות, המלצותיה של סבן משתרעות על פני היכרות יומיומית במשך שנים רבות", הסבירה דוברות בתי המשפט, "וזאת כשהממליצים הינם שני נשיאים של בית המשפט המחוזי בירושלים ושלושה שופטים בכירים שעבדו עמה בזמנים שונים במשך שנים רבות".
בהקשר זה ראוי להזכיר את דבריו של מבקר המדינה בדו"ח הביקורת האחרון בו מתח ביקורת על נציבות המדינה: "הנציבות, שהייתה אמורה לשמש 'השומר בשער' המונע מתן יתרון למועמדים בעלי קשרים במשרדי הממשלה, פעלה לפי דרישות משרדי הממשלה ובניגוד לכללי המכרזים כדי לקדם את מועמדותם של מי שהמשרדים חפצים ביקרם".
נוכחות אוקון נדירה
סוגייה נוספת שנותרה בלתי פתורה קשורה להתייצבותו האישית של מנהל בתי המשפט כנציג הנהלת בתי המשפט בוועדת המכרזים. מקורות בהנהלת בתי המשפט מסרו כי נוכחותו של אוקון בוועדה היא נדירה ביותר ולמעשה חסרת תקדים כשמדובר במינוי מזכיר ראשי. לדברי המקורות, נוכחות של בעל מעמד בכיר במיוחד מטעם המשרד מסייעת בדרך כלל במידה ניכרת להעביר בוועדה את מינויים של אלו שמקבלים את תמיכת ההנהלה.
כששאלנו מדוע נדרש מנהל בתי המשפט לוועדה קיבלנו תשובה ממנה עולה כי מדובר במעין ברירת מחדל: סמנכ"ל משאבי אנוש שנהג לשבת בוועדה פרש מתפקידו ואילו הנשיאה ארד וסגנו של אוקון, רוני בודסקי, היו מנועים מלהופיע בפני הוועדה שכן הם תמכו במועמדים שונים. "לפיכך ישב במכרז מנהל בתי המשפט", נמסר.
כשביקשנו לדעת מה עלה בגורלם של יתר בעלי התפקידים שנוהגים בדרך כלל לשבת במכרזים ואינם שופטים או נשיאים נמסר לנו כי "כל גורם במערכת יכול לשמש נציג הנהלה בתנאי שדרגתו לא נמוכה מדרגה של המועמד. במקרה זה, למנהל בתי המשפט היכרות עם צרכי בית המשפט המחוזי בירושלים ולפיכך הוא המתאים ביותר אחרי ארד ובודסקי.
במכתב ההמלצה שכתבה ארד עבור המועמדת היא ציינה כי עקב הפרישה הצפויה של המזכירה הראשית מילאה סבן בפועל משימות רבות המוטלות על המזכיר הראשי. נושא זה, יש לציין, הופיע בדו"ח מבקר המדינה שקבע כי העסקת עובד לפני מכרז "מקנה לו יתרון במכרז עקב ההתנסות בתפקיד ועקב ההיכרות עם המשרד ובעיקר עם הממונים עליו, ואף יוצרת קשרי עבודה ומעין 'ציפייה הדדית' להמשך העסקתו".
על כך השיבה דוברות בתי המשפט כי "העובדה שגב' סבן מילאה בפועל תפקידים שהיו צריכים להתבצע על ידי המזכיר הראשי מלמדת שנוצר חלל בבית המשפט המחוזי, והיה צורך למלא
שופטים בכירים התערבו במכרז לטובת אחת המועמדות, שזכתה אף שלא עמדה בתנאי הסף
ענת רואה
27.6.2006 / 12:38