יותר מ-2.6% מכלל היהודים הנשואים המשכילים בקבוצת הגילים 40-25 ב-1995 הוגדרו כיורדים ב-2002

לפני כשבוע וחצי, כשקיבל תואר דוקטור כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים, העלה נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בעיה שבישראל לא אוהבים להתמודד איתה: הירידה של ישראלים משכילים שסיימו לימודי דוקטורט בחו"ל. לדברי הנגיד, התופעה הזו, שהיתה זניחה בעבר, הופכת בשנים האחרונות למשמעותית.



שני מרצים בכירים במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית פירסמו אתמול מחקר חשוב, "בריחת המוחות מישראל", המתמודד באופן יסודי עם הבעיה של ירידת המשכילים. המחקר נכתב במסגרת המכון הכלכלי-חברתי של מרכז שלם בירושלים. המחקר מבוסס על מפקד האוכלוסין של הלמ"ס ב-1995 והגדרת יורד וממצאים על הירידה שפורסמו ב-2002 גם כן על ידי הלמ"ס. המחקר נעזר בנתונים שונים, שאחד החשובים שבהם הוא מפקד האוכלוסין של ארה"ב ב2000.



ניתן להתווכח עם חלק מממצאי המחקר, עם דרך איסוף הנתונים וניתוחם, ובוודאי עם המסקנות, אולם קשה להתעלם מהבעיה: צעירים וצעירות מוכשרים מאוד, שהיו רוצים להשתלב בכלכלה הישראלית, לא מוצאים כאן את מקומם ועוברים לחיות במדינות אחרות. אתמול דנה בנושא ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות זבולון אורלב.



עלייה בקצב הירידה



המחקר מזכיר כי בנובמבר 2003 פירסם משרד הקליטה הערכה שעל פיה כ-750 אלף ישראלים חיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב ובקנדה - כ-12.5% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. החוקרים מדגישים כי לפי נתוני הלמ"ס מספטמבר האחרון, ב-2005 נרשמה עלייה משמעותית במספר היורדים, והוא יגיע ל-25 אלף, בהשוואה ל-19 אלף יורדים בכל אחת מהשנים. 2004-2002 המחקר קובע כי ככל שההשכלה גבוהה יותר, הנטייה לרדת מהארץ גבוהה יותר.



יותר מ 2.6% מכלל היהודים הנשואים המשכילים בקבוצת הגילים 40-25 ב-1995 הוגדרו על ידי הלמ"ס כיורדים ב-2002


זאת לעומת כ-1.1% בלבד בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה. המחקר מעלה כי אחוז היורדים גבוה יותר בין מי שסיימו תיכון לעומת מי שלא סיימו, וכי מקבלי תואר ראשון יורדים יותר ממסיימי תיכון, ומקבלי תואר שני יורדים יותר מבעלי תואר ראשון. התופעה בולטת במיוחד בקרב העולים החדשים. 4.65% מקרב עולי שנות ה-90 נשואים ומשכילים בני 40-25, ירדו מהארץ, לפי נתוני הלמ"ס ב-2002, לעומת 2.0% מבעלי ההשכלה הנמוכה בקרב העולים.

היורדים משכילים יותר

לדברי החוקרים, אריק גולד ועומר מואב, "ממצאי המחקר עקביים עם הטענה שלמדיניות הכלכלית-חברתית בישראל מחיר כבד של אובדן מיטב בניה ובנותיה". לטענתם, בעיית הירידה "חמורה הרבה יותר מכפי שעולה מנתונים שפורסמו עד כה והתמקדו בהיקפי הירידה, יעדי הירידה והמניעים לה. ממצאי המחקר מראים שהיורדים אינם חתך מייצג של האוכלוסייה. מדובר בקבוצה שבה המשקל היחסי של צעירים משכילים גבוה משמעותית מחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה. הממצאים חמורים במיוחד בהתייחס לעולי ברית המועצות לשעבר. רבים מהצעירים המשכילים מקבוצה זו היגרו מישראל לארצות המערב, ולמרבה הפלא, כיום ישנה תופעה די רחבה של הגירה חזרה לרוסיה".

"רוסיה, שהינה מדינה ענייה מאוד בהשוואה לישראל, מאפשרת לאזרחיה המשכילים או בעלי היוזמה, שמוכנים לעבוד קשה, ליהנות מרמת חיים גבוהה מזו המתאפשרת בישראל. שוק העבודה ברוסיה גמיש, הסקטור הציבורי קטן, וכלכלת השוק מאפשרת תחרות על צעירים משכילים ומוכשרים, שנהנים משכר גבוה ומשלמים מס הכנסה בשיעור נמוך מאוד מהכנסתם, כ-13% בלבד".

החוקרים מציינים, כי בריחת המוחות התעצמה בשנות ה-90. הביקוש הגובר והולך בעולם לעובדים מיומנים הביא לפתיחות רבה יותר במדיניות ההגירה של רוב המדינות המפותחות. מדינות עם שיעור נמוך של ילודה, כמו קנדה, בריטניה וגרמניה, מעודדות קליטת עובדים משכילים. ההגירה של משכילים מישראל היא חלק מהתופעה העולמית, והיקפה צפוי לגדול בעתיד, אם בישראל לא יידעו להתמודד איתה.

מהפכת המידע מאפשרת חיפוש עבודה ודיור בחו"ל ביתר קלות, ואף מוזילה את עלות השהות בחו"ל תוך שמירה על קשר שוטף עם קרובים וחברים בארץ המוצא. כתוצאה, הגירה של בעלי השכלה גבוהה באירופה עלתה באופן משמעותי ב-15 השנים האחרונות.

האוניברסיטאות כדוגמה שלילית

לדעת החוקרים, נטל המס על החמישון העליון בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ויוצר תמריץ גדול לאוכלוסיה היצרנית לחפש את עתידה במקום אחר. המגמה של הקלות והטבות לחלקים גדולים בציבור והכבדה על אחרים מעודדת ירידה של צעירים משכילים.

לדעת החוקרים, "האוניברסיטאות בישראל מספקות דוגמה מאלפת כיצד המיסוי הגבוה, קשיחות שוק העבודה והגישה הסוציאליסטית, שמעניקה כוח מופרז לוועדי העובדים ואינה מאפשרת תשלום שכר בהתאם להישגים, וכן החלופות בשוק העבודה הגלובלי, מעודדים את הירידה של מיטב המוחות מהארץ. צעירים מוכשרים שיוצאים לאירופה וארה"ב ללימודי דוקטורט במיטב האוניברסיטאות מוותרים לעתים רבות על הצעות עבודה באוניברסיטאות בארץ עם סיום לימודיהם, למרות רצונם לחיות בישראל, עקב פערי השכר הגבוהים.

בארה"ב, כוחות השוק והתחרות על מרצים/חוקרים מצוינים מכתיבים את שכר העבודה. השכר באוניברסיטאות מבוסס על חוזים אישיים והפערים בשכר בין החוקרים המצליחים לבין עמיתיהם הבינוניים, או בין חוקרים בתחומים מבוקשים כמו למשל כלכלה, מינהל עסקים, משפטים ורפואה, לתחומים פחות מבוקשים, כמו ספרות או סוציולוגיה, יכולים להיות גבוהים מאוד. כוכב במחלקה לכלכלה יכול לקבל שכר הגבוה פי ארבעה וחמישה מחוקר בינוני בספרות אנגלית.

"אפשר להעלות טענות רבות כנגד השיטה האמריקאית ובזכות השיטה הישראלית, שיטה שעל פיה השכר שווה לכל המרצים באותה הדרגה, ללא תלות בתחום או במצוינות, אבל הטענות, מן הסתם, לא יגרמו לאמריקאים לאמץ את המודל הסוציאליסטי, שמנתק כמעט לחלוטין בין ההישגים לבין השכר ומותיר את ישראל מחוץ לתחרות בתחומים מסוימים". לדעת החוקרים, "ישראל, במקום שתהווה יעד להגירת משכילים, סובלת מבריחת מוחות כאילו היתה כלכלה ענייה".

לדעת החוקרים, ניתן למנוע את בריחת המוחות על ידי אימוץ שורה של פעולות, ובמרכזן הקטנת נטל המס על מעמד הביניים, הפיכת שוק העבודה ל