"בועז איתן הוא פיסיקאי מעולה וחבר טוב מאוד, ודוב מורן הוא איש מערכות מעולה וחבר טוב. יכול להיות ששניהם טועים ויכול להיות גם ששניהם צודקים", כך אמר היום ד"ר אלי הררי, יו"ר ומנכ"ל חברת מוצרי האחסון בפלאש (זיכרון בלתי נדיף), סנדיסק. הררי, אשר מחזיק בתואר דוקטור למדעים בתחום החומרים המוצקים מטעם אוניברסיטת פרינסטון בארה"ב, הגיע השבוע לישראל לרגל הנחת אבן פינה למרכז פיתוח חדש של החברה באזור התעשייה תפן שבגליל. ניסיונו הרב בטכנולוגיות הפלאש הפך אותו היום למאין שופט במאבק המתפתח בין שני האישים, לפחות בעיני המוזמנים לארוחת הבוקר שערכה סנדיסק במלון דן בתל אביב.
טכנולוגיית ה-x4, עליה הכריז מורן לפני יותר מחודש, הכניסה את של הד"ר בועז איתן למגננה. בניהולו של מורן הכריזה כי הטכנולוגיה שלה תאפשר ליצרניות שבבי ה-NAND לאחסן 4 ביטים בכל תא זיכרון ולהפחית בכ-30% את עלויות ייצור השבבים מבלי לבצע שינויים בקווי הייצור. בסייפן ראו בהכרזה איום. הם הרי הכריזו לראשונה, כי רק טכנולוגיית הפלאש המתקדמת שלהם, Quad NROM, מסוגלת לייצר שבבי פלאש לאחסון קוד ונתונים עם ארבעה ביטים של זיכרון בכל תא.
סייפן עושה כיום מאמצים לשכנע יצרניות פלאש להחליף את טכנולוגיית הייצור הקיימת ב-NROM שלה ואף הכריזה לאחרונה, כי בתוך ארבע שנים ייווצרו חמישית משבבי הפלאש בעולם בטכנולוגיה שלה. עם זאת, הטמעת טכנולוגיה זו היא כנראה עניין מסובך בהרבה מאימוץ הפיתרון של אם-סיסטמס. לכן, ההצהרה של האחרונה גרמה לה לחשוש מפני עיכובים בחתימת חוזים חדשים. לפיכך, יצאו בחברה בהצהרות כגון: "אנחנו עדיין לא מבינים איך מורן הולך להכפיל את כמות הזיכרון עם הפיתרון שלו".
היום הגדיר הררי את המהומה האחרונה שהתפתחה סביב טכנולוגיית ה-x4 כ"סערה בכוס תה". לדבריו, הן המצאה זו והן הטכנולוגיה של סייפן "לא ישנו את העולם". הררי הסביר, כי הרווח הגדול ביותר - 100% - מתקבל במעבר של יצרניות הפלאש מביט אחד בכל תא זיכרון לשני ביטים בכל תא זיכרון כפי שאיפשרה טכנולוגיית ה-NAND MLC של סנדיסק וטושיבה. לדבריו, כאשר מבצעים מעבר משני ביטים בתא לשלושה ביטים בתא, הרווח שמתקבל מהמהלך יורד ל-50% ואילו כאשר עוברים משלושה לארבעה הרווח קטן עוד יותר - 25%-20% על המהלך.
"מבחינה תיאורטית, גם בועז וגם דוב צודקים. אבל בועז מסתכל כפיסיקאי ואין לו מספיק ידע על כל המערכת, בעוד דוב רואה את כל המערכת אבל אין לא ידע שיש לפיסיקאי. השאלה העיקרית היא איך אפשר למדוד את משקלן של כל אחת משתי הטכנולוגיות. דוב אומר שהוא מצא דרך להתגבר על הבעיות של ה-4 ביט בתא זיכרון של פלאש NAND. בועז אומר ש-NAND לא יכול לעבוד מתחת לרמה של 45 ננו-מטר. אנחנו מאמינים שזה לא נכון. על סמך הניסיון שלנו אנחנו דווקא מאמינים שזה אפשרי".
עד כה, ניתן היה לאחסן ארבע ביטים בכל תא, אולם באיכות גרועה למדי, שלא איפשרה פעולה תקינה של המערכות. כעת, טוענת אם-סיסטמס, כי הפיתוח החדש, אשר בבסיסו בקר (controller) מתקדם יותר, יתאפשר אחסון מידע ברמה טובה מספיק עבור כל המוצרים מבוססי ה-NAND.
על השאלה האם הוא רומז שה-x4 תשתלב בעתיד עם ה-NAND MLC שלהם, הררי לא השיב. הוא רק הסכים לומר, כי מעבר משני ביט לשלושה ביט הוא ריאלי בעוד שמעבר משלושה לארבעה ביט הוא תיאורטי. "זה אפשרי אבל לא ברור אם זה כדאי, כי הרווח ידוע והעלות לא. אין פה ארוחות חינם. זה מאוד מסובך, כי צריך לתכנן את זה וזה לוקח זמן, וזמן אין לנו. אבל כמובן שאנחנו לומדים את זה בצורה מאוד רצינית".
בינתיים, הוא מציין, כי הטכנולוגיה של סייפן נמצאת כיום ברמה של 110 ננו-מטר ועליה להגיע קודם כל לרמה של 55 ננו-מטר לפני שתוכל להחליף את ה-NAND. איתן רואה את זה קורה בעתיד והררי לא שולל זאת. "בעוד 10-8 שנים ה-NAND יגיע לסוף דרכו, ואז טכנולוגיית פלאש חדישה יותר תחליף אותה. זה היופי שבעולם הטכנולוגיה". עם זאת, הררי מציין שלוש טכנולוגיות נוספות שעשויות להיכנס למשבצת הפנויה, וביניהן ה-3D (שלושה מימדים - שבב הבנוי בשכבות לגובה) ששייכת כעת לסנדיסק בעקבות רכישת חברת מטריקס סמיקונדקטור.
עד שהדבר יקרה, הוא לא שוכח לשלוח עקיצה קטנה לאיתן. "אפשר לשאול למה הטכנולוגיה של סייפן, שעובדת כבר 6 שנים אצל אינפיניון הגרמנית, לא הצליחה לפרוץ. לדעתי, צריך שה-NAND MLC שלנו יעצור, כדי שה-NROM של סייפן תעבור אותה. הטכנולוגיה שלנו היא רכבת שצריך להוריד אותה מהפסים כדי שתיעצר".
אלי הררי מצדד בעמדת אם-סיסטמס: בניגוד לבועז איתן וסייפן, אנחנו מאמינים שה-x4 היא טכנולוגיה אפשרית
עומרי כהן
29.6.2006 / 18:06