אין לי ספק שנסגור חברות נוספות / הארץ

מאת עודד חרמוני

"פיטנגו הוא דובדבן בר הצומח חבוי בין שיחים, גדל בכמה אזורים בארץ ומוכר בפירותיו האדומים והעסיסיים" - כך הציגה לפני שבועיים קרן ההון סיכון פולריס את שמה החדש. מאז היה השם לשיחת היום בקהילת ההון סיכון הישראלית.

הציבור הרחב, שספק אם שמע על קרן זו עד עתה, נחשף לפעילותה באמצעות שלטי חוצות, מודעות פרסומת בעיתונים ובאנרים באינטרנט. בשבועיים האחרונים

כמעט שלא ניתן להתעלם מהשאלה המופיעה בכולם, בעברית ובאנגלית: "כיצד פיטנגו נהפכה לקרן ההון סיכון המובילה בישראל?" התשובה נמסרת מיד אחר כך: "פשוט מאוד, קרן ההון סיכון פולריס החליטה לשנות את שמה לפיטנגו".

ואולם פולריס, הנחשבת לקרן ההון סיכון השנייה בגודלה בישראל אחרי קרן סטאר ומנהלת 700 מיליון דולר, לא ששה לשנות את שמה. למעשה, כמעט לא היתה לה ברירה: קיימת קרן אמריקאית הנושאת את השם פולריס, ומנהלת 1.2 מיליארד דולר. על אף שפולריס הישראלית הוקמה ב-93', שנתיים לפני הקרן האמריקאית, העדיפו מנהליה להימנע מדיונים משפטיים מתישים על זכות הראשונים, לזכות בפיצוי ולוותר על השם.

בכל זאת, בקהילת ההון סיכון תוהים מדוע פולריס - אחת הקרנות המכובדות בישראל - היתה צריכה לבחור דווקא בשם שפירושו "פרי חבוי, אדום ועסיסי". יותר מכך מפתיעה העובדה שהשם כבר היה בשימוש בישראל: חברת סטארט-אפ שהוקמה על ידי סאיטקס ונסגרה לפני כמה שנים נקראה פיטנגו.

רוצים להרגיש צעירים

מייסד הקרן, רמי קאליש, אומר כי הוא שלם עם השם פיטנגו. עם זאת, בדבריו במשרדים החדשים שחנכה הקרן בהרצליה פיתוח הוא משתמש לעתים בשם פולריס. "לדעתי הבחירה אינה מוזרה", הוא אומר. "לא שמעתי על כך ביקורת. שם זה פילוסופיה. יכולנו להיקרא על שם השותפים בקרן, אבל איננו חושבים שכך נכון לנהוג. יכולנו גם לקרוא לקרן בשם מתנשא כגון הקשת השמיימית, ופסלנו את הרעיון. חשבנו על כך במשך כמה חודשים ובחרנו בשם שיהיה ברור, ייחודי וישראלי באופיו". גם את הטענה לפיה השם עלול לבטל את ההישגים של פולריס ולשוות לה תדמית של חברת סטארט-אפ צעירה, הוא דוחה. "ייתכן שאנחנו רוצים להרגיש יותר צעירים, אבל מי לא?"

בוויתור לפולריס האמריקאית, קאליש אינו רואה חולשה. "יכולנו להגיע לדיונים משפטיים ממושכים אבל בחרנו לפתור את הבעיה", הוא אומר. "בעקבות המגעים בין הצדדים למדנו להכיר את פולריס, וכיום אנחנו בוחנים השקעות משותפות".

פולריס האמריקאית, מספר קאליש, גם משתתפת במסע הפרסום של פולריס הישראלית בחו"ל. הוא ער לכך שמדובר בקמפיין הגדול והיקר ביותר עד היום של קרנות ההון סיכון הישראליות, המעדיפות בדרך כלל לפעול בשקט מול מאות היזמים ולא מול הציבור הרחב. "יש סיבה טובה לכך שאנחנו מפרסמים על גבי שלטי חוצות" הוא אומר. "אנחנו פונים לקהל רחב - לאנשי תעשיית ההיי-טק, ומנסים להעביר אליו מידע בזמן קצר. חשוב לנו שכל מי שעובד בחברות בהן השקענו ובהן נשקיע, יידע על השינוי. אנחנו מוכנים לשלם הרבה כסף כדי להחדיר את השם שלנו". כמה כסף? קאליש מסרב לומר, אך בענף הפרסום מעריכים את עלות מסע הפרסום ב-300-100 אלף דולר.

בד בבד עם שינוי השם מסתיימת שנה לפעילותה של פיטנגו 3, קרן ההמשך האחרונה של פולריס המנהלת 500 מיליון דולר. מצבה של הקרן מורכב. מצד אחד, הקרן ערכה עשרות השקעות בשנה שעברה בערכים הגבוהים שניתנו לחברות סטארט-אפ, וללא ספק תיאלץ להתמודד בתקופה הקרובה עם ירידה חדה בשווי תיק ההשקעות שלה. מצד שני, הקרן הוציאה עד כה פחות מרבע מההון שגייסה, כך שבשנים הקרובות תוכל לתקן את ההשקעות הגבוהות שערכה בהשקעות ריאליות.

קאליש: "ייתכן שכאשר החברות שהשקענו בהן יגייסו שוב, ייערך תיקון. למרות זאת, מצבנו טוב יחסית, מכיוון שיש לנו אורך נשימה לעבור את מחזור השפל הנוכחי עד למחזור הצמיחה הבא".

שש חברות כבר נסגרו

עתה, אומר קאליש, מעוניינת פיטנגו בשותפים בעלי כיסים עמוקים. "האי סימטריה בין שותפים היא מקור למתחים ואנחנו רוצים למנוע אותם. לעומת המצב לפני שנתיים, כיום נהוג הרבה יותר ליצור קואליציות ולא לפעול לבד. גם בעבר האמנו שצריכות להיות שותפויות".

הנחת העבודה של הקרנות, מדגיש קאליש, צריכה להיות שהדברים לא יתרחשו כפי שתוכננו. "עד היום סגרנו 6 מתוך 80 חברות שהשקענו בהן, ואין לי ספק שנסגור חברות נוספות. יהיו חברות שפעילותן תסתיים מכיוון שהתבססו על גימיקים; חברות אחרות, חלקן טובות, ייסגרו בשל קשיים בגיוס הון".

בעקבות המשבר הגיעו בפיטנגו לכמה תובנות. בין השאר, סבורים בקרן כי יש לנצל הזדמנויות שבעבר נפסלו. אחת הדרכים החדשות שנבחנות היא השקעה פרטית בחברה ציבורית (פייפ). "כרגע קשה למצוא חברות מתאימות לכך", אומר קליש. "מדובר בחברות ציבוריות שנגמר להן הכסף וסובלות מחשיפה בעייתית".

כיוון נוסף אותו בוחנת החברה הוא עסקות טרנראונד - יצירת קבוצת קרנות לרכישת חברה בקשיים בעלת פוטנציאל טוב, ולאחר מכן עריכת שינויים שיובילו בה לפריצת דרך. "אם יהיו הזדמנויות נשקול אותן", אומר קליש. "קיבלנו הצעות, אך לא מצאנו חברות ושותפים מתאימים. קיימת אפשרות שניזום מהלך כזה".

ומה באשר לקרן הבאה? קאליש מעריך כי זו תוקם רק בסוף 2002 או בתחילת 2003. "ייתכן שהיא תהיה קרן בגודל זהה לקרן פיטנגו 3, אך גם ייתכן שתהיה גדולה או אפילו קטנה יותר. מוקדם עדיין לדעת".

300 חברות ייסגרו, 30 אלף איש יפוטרו

על אף שרמי קאליש אינו מגייס כספים לקרן הון סיכון חדשה בפיטנגו, הוא מוטרד מבעיות המיסוי של המשקיעים הזרים בקרנות העוסקות עתה בגיוס. באחרונה בולטת פעילותו באיגוד קרנות ההון סיכון. במסגרת זו נפגש כמה פעמים עם שר האוצר, סילבן שלום, כדי להבהיר לו את הבעיות עמן מתמודדת התעשייה.

לנוכח דבריו של שלום בכנס קיסריה, בהם טען כי תנאי המיסוי של המשקיעים הזרים בישראל זהים לאלה שבארצות הברית, נשמע קאליש מדוכדך מבעבר. "אין בישראל די כסף לבנות את תעשיית ההיי-טק משום שהקרנות - המשקיע הדומיננטי בתעשייה זו - מתקשות בגיוס הון", הוא אומר. "הסברתי עני