בנק לאומי מממש נכס רוחני ראשון

מאת סמי פרץ

בשנים האחרונות העניקו הבנקים אשראים לחברות סטארט-אפ וקיבלו כנגדם ביטחונות מסוג חדש: שיעבוד מלוא הנכסים הרוחניים של החברה. מאחר שלאותן חברות לא היו בניינים, מכונות, או אפילו מכוניות (העובדים קיבלו רכב מחברת ליסינג), כל שנותר הוא לשעבד את הנכס הרוחני של החברה. בדרך כלל מדובר בפטנט, תוכנה, או אפילו מוצר פועל שהחברה פיתחה. עד כה לא עמדו ביטחונות אלה למבחן, אך קריסתן של חברות סטארט-אפ רבות מאלצת את הבנקים להתמודד עם מימוש נכסים רוחניים.

בשבוע שעבר ביצעה היחידה למימון חברות סטארט-אפ בבנק לאומי צעד ראשון למימוש נכס רוחני של חברת זברה. בעבר העמיד הבנק לחברה הלוואה של 350 אלף דולר בתמורה לשיעבוד נכסי החברה ואופציות. זברה הציעה תוכנה המאפשרת למינויים להוריד חדשות מעיתונים באינטרנט וליצור לעצמם עיתון וירטואלי אישי בהתאם להעדפותיהם. בתחילת 2000 ניסתה זברה לגייס הון לפעילותה. ואולם החברה נכשלה בכך ונאלצה לפטר את עובדיה ולהפסיק את פעילותה.

הבנק מצא עצמו בסיטואציה בעייתית, שכן הוא נותר עם אופציות שלא שוות דבר ועם שיעבוד על התוכנה שפיתחה החברה. דווקא בעלי המניות בזברה, דרו טיק, הארי פוקס (מבעלי מבעלי וורס אוור), חיים אנגלר וחברת ישאל, סייעו לבנק לממש את התוכנה. הם קישרו את הבנק לאחד מלקוחותיה המרכזיים של זברה בדרום קוריאה, ובתום מו"מ שנמשך חודשים ארוכים, נמכרה התוכנה לחברה הקוריאנית NIT תמורת 400 אלף דולר. בכוונת NIT להעביר את הרעיון של זברה מהאינטרנט לפאלם, ולהשתמש בתוכנה כפלטפורמה לבניית עיתון וירטואלי בפאלם פיילוט.

ראש היחידה למימון חברות סטארט-אפ בבנק לאומי, שאול שניידר, מעריך כי ללא שיתוף פעולה מצד בעלי החברה, לא ניתן היה למצוא קונה לתוכנה. "איני איש טכנולוגיה וללא שיתוף פעולה מצד הבעלים, הבנק היה נקלע לבעיה קשה. אמנם לכל סיר יש מכסה, אך קשה לי להאמין שהבנקים יצליחו לממש נכסים רוחניים במקרים רבים".

בשנים האחרונות העניקו הבנקים הישראלים מימון לכ-100 חברות סטארט-אפ במתכונת המשלבת שיעבוד על נכסי החברה ואופציות. עד כה ביצעו הבנקים כמה מימושים (בעיקר בבנק הפועלים) וגם כמה מחיקות. נראה כי הימשכות המשבר בענף תגדיל את היקף המחיקות בחודשים הקרובים וכן את הצורך לממש נכסים רוחניים.