שאלה של הגדרה

מאת עמית שרביט

המפקח על הבנקים, יצחק טל, פירסם בשבוע שעבר הוראה שהתקבלה בתמיהה במערכת הבנקאית. בהוראה נכתב כי הפיקוח מחייב את התאגידים הבנקאיים לדווח לו על היקף ההלוואות שנתנו לענף ההיי-טק. ואולם בחטיבות האשראי של הבנקים תהו: מה יוגדר כהיי-טק?

יו"ר בנק לאומי , איתן רף, אמר לפני כשלושה חודשים כי החשיפה של בנק לאומי לענף ההיי-טק מגיעה לכ-200 מיליון דולר, מתוכם כ-40 מיליון דולר השקעות שונות ו-50 מיליון דולר השקעות בחברות סטארט-אפ. מדובר בפחות מ-1% מתיק האשראי של בנק לאומי, שהסתכם בסוף הרבעון הראשון של 2001 בכ-148.2 מיליארד שקל.

בחברת מעלות, המדרגת איגרות חוב, אמרו כי מדובר בשיעור חשיפה דומה לזה של בנק הפועלים - פחות מ-1% מתיק האשראי, שהסתכם בסוף הרבעון הראשון של 2001 בכ-162.2 מיליארד שקל.

אהוד ניר, אנליסט מנשואה זנקס המסקר את המערכת הבנקאית בישראל, מקיש מכך כי היקף החשיפה של הבנקים לענף ההיי-טק הוא כמיליארד דולר: "בבנק הפועלים מדובר בכ-400 מיליון דולר, וכל שאר הבנקים הקטנים חשופים בכ-400 מיליון דולר נוספים".

ניר מונה כמה חברות שהבנקים חשופים אליהן: לאי.סי.איי חוב של 250 מיליון שקל לפועלים וללאומי; לטאואר סמיקונדקטור קו אשראי של 500 מיליון דולר מהבנקים, אך בפועל מנצלת רק כ-14 מיליון דולר המתחלקים בין שני הבנקים הגדולים; לאי.אס.סי אשראי של כ-58 מיליון דולר בבנקים, וגילת תקשורת קיבלה כ-33 מיליון דולר מהפועלים ועוד כ-20 מיליון דולר מלאומי. לדבריו, מחצית מהסכום ניתנה לחברות מבוססות, שני שלישים מהסכום הם אשראי ושליש השקעה בקרנות הון סיכון והשקעות ריאליות בחברות.

בבנק ישראל מודאגים

מהמסמך שהוציא בנק ישראל ניתן להבין כי בפיקוח מודאגים מהגידול בהיקף ההלוואות לחברות ההיי-טק. "הצורך בדיווח נוצר עקב האי ודאות המובנית בפעילות זו, עקב הקשיים בחברות ההיי-טק בעקבות המשבר הכלל עולמי, ועקב כשלי אשראי של בנקים בחו"ל לחברות אלה, ובעיקר לחברות העוסקות בתחום הטלקומוניקציה", נכתב. "ההוראה גם נועדה לסייע לתאגידים הבנקאיים לנהל את חשיפתם להיי-טק, ולאפשר מעקב יעיל אחר הלווים על ידי הפיקוח על הבנקים".

את הענפים המוגדרים כענפי היי-טק חילק בנק ישראל לשניים - תעשייה ושירותים. ענפי התעשייה כוללים חברות בהן הפעילות העיקרית היא ייצור תרופות לבני אדם ולשימוש וטרינרי; מכונות למשרד, לחשבונאות ולמחשבים; כבלים וסיבים אופטיים; רכיבים אלקטרוניים; ציוד תקשורת אלקטרונית; ציוד תעשייתי לבקרה ופיקוח, וכלי טיס. במסגרת ענפי השירותים נמנו תקשורת, מחשוב, ומחקר ופיתוח.

בנקאי בכיר סבור כי הגדרות בנק ישראל בעייתיות. "יש לי קושי עם ההגדרה של היי-טק", אמר. "בנק ישראל מדגיש כי לקוח המשקיע סכומים גבוהים במחקר ופיתוח נכנס להגדרה זו. האם לצורך העניין טבע היא חברת היי-טק? האם לכלול במסגרת זו את התעשייה האווירית? אין לזה סוף. ניתן להגדיר בצורה כזו כמעט כל תחום במשק".

לדבריו, בנק ישראל מנסה לכלול בקטגוריה אחת ענפים ראשיים שאין ביניהם קשר, דוגמת מכונות למשרד וכלי טיס, חברות תקשורת וחברות תרופות. "מה ייתן המידע הזה לבנק ישראל? הרי הסיכון מול חברות דוגמת טבע ומול חברות תקשורת שונה בתכלית, על אף שהן מוגדרות כחברות היי-טק. אם בנק ישראל מודאג מהחשיפה לענפים שמגלים חוסר יציבות מאז המפולת בשווקים הפיננסיים בעולם, היה עליו להורות לבנקים לדווח על חשיפה לחברות סטארט-אפ".

חשיפה מעל 20% גוררת "קנסות"

במקרה זה, אומר מנהל יחידת מימון סטארט-אפ בבנק לאומי שאול שניידר, ההגדרות ברורות יותר. לדבריו, חברות סטארט-אפ הן אלה העומדות לפני גיוס הון או אלה שעברו שלבי גיוס שונים מגופים כמו קרנות הון סיכון. "אנחנו מפרידים בין שלב הסיד והפרה-סיד לבין שלב המזנין", אומר שניידר. "בכל מקרה, אין הרבה חברות כאלה, ומתקיימים פיקוח ומעקב הדוקים אחר החברות המעטות הקיימות". ההתפלגות במסגרת זו, הוא אומר, ברורה: "29% תוכנה, 23% תקשורת והשאר ציוד רפואי, שבבים ואינטרנט".

עד כה הבנקים דיווחו לבנק ישראל על בסיס רבעוני ולציבור על בסיס שנתי על היקף החשיפה לענפי המשק המרכזיים כמו נדל"ן ותקשורת. חשיפה בהיקף העולה על 20% לענף מסוים גוררת "קנסות", כלומר הפרשות לחובות מסופקים על רקע חשיפת היתר לענף. אמנם הפיקוח על הבנקים מבקש להישאר עם היד על הדופק, אך לא ברור אם הדרך בה בחר תאפשר לו להסיק את המסקנות הנכונות. בכל מקרה, מבהירים בבנק ישראל, ההגדרות לתחום ההיי-טק אינן חדשות אלא מסתמכות על הגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

האם תרופות זה גם היי-טק?

ואולם, מנהלת אגף עסקים וכלכלה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמחה בר אליעזר, אומרת כי לאיש אין הגדרה מדויקת של היי-טק. "ההגדרה הכוללנית היא תעשיות עתירות ידע המאופיינות על פי שני פרמטרים - איכות כוח האדם בהן לעומת ענפים מסורתיים, והיותן תעשיות עתירות מחקר ופיתוח".

גם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתברר, לא המציאו את ההגדרות. לדברי בר אליעזר ההגדרות מתבססות על אלה שקבע ארגון המדינות המפותחות (OECD). "כיום הארגון מגדיר היי-טק כ-Information ICT) Communication Technology), אך זו לא כוללת חברות תרופות, למשל".

לעת עתה הפיקוח אינו דורש מהבנקים לדווח לציבור על היקפי החשיפה. ייתכן כי בעתיד ייאלץ את הבנקים להפריש לחובות מסופקים אם יראה כי הם חשופים מדי. על פי ההגדרות הרחבות שפירסם, נוצר רושם כי החשיפה תהיה גבוהה הרבה יותר ממיליארד דולר עליהן מדווחים הבנקים היום. לא ברור אם טיפולו של בנק ישראל יביא לצמצום החשיפה. מעבר לכך, לא ברור אם הגדרות אלה יסייעו למפות את תעשיית הטכנולוגיה ולהגדיר את זהותה.