בני לנדא שוב מתקרב למיליארד דולר

עמי גינזבורג

ההאטה הכלכלית העולמית וקריסת מניות הטכנולוגיה, הבליטו בחודשים האחרונים כמה חברות ישראליות שנדחקו בשנות הגאות לקרן זווית. למשל, חברת התרופות הכמעט אלמונית, תרו פרמצבטיקל , שחצתה בשבוע שעבר לראשונה שווי שוק של מיליארד דולר. שוויה הנוכחי של החברה מציב אותה גבוה מעל חברות ישראליות גדולות ממנה, בהן אי.סי.איי , אורבוטק , אלביט מערכות או גילת רשתות לוויין .

גם חברת הציוד הרפואי המתאוששת אי.אס.סי נוגעת בגבול מיליארד דולר. החברה עברה בשנתיים החולפות תהליך הבראה מוצלח, ובסיומו רכשה את חטיבת הלייזר הרפואי של מתחרתה האמריקאית קוהירנט, תמורת 230 מיליון דולר.

אך יש גם מועמדת ישראלית מפתיעה לחציית גבול שווי השוק של מיליארד דולר. הכוונה לאינדיגו , יצרנית מכונות הדפוס הדיגיטליות, הנסחרת כיום בשווי של כ-700 מיליון דולר, הרבה מעל סאיטקס , שנחשבה פעם ליריבתה ומועמדת להתמזג עמה.

אינדיגו כבר נסחרה בעבר בשווי של מיליארד דולר ויותר. זה היה לפני 7 שנים, כשהחברה הונפקה לראשונה בוול סטריט במחיר של 20 דולר למניה. באותה עת נחשבה אינדיגו לנושאת לפיד המהפכה הדיגיטלית בשוק הדפוס, והחלומות שנרקמו סביבה הרקיעו שחקים.

שנה לאחר הנפקתה, ב-1995, העפילה אינדיגו לשווי שוק דמיוני של 3 מיליארד דולר. שווי המניות של מייסד החברה, בני לנדא, המריא לכ-2 מיליארד דולר. לנדא היה אז הגאון התורן שהצליח לתרגם את כשרונותיו לעושר אגדי.

מאז ועד היום זרם הרבה דיו במכונות הדפוס. אינדיגו, שנסקה לשווי של מיליארדים, צנחה כמו אבן. החברה נקלעה למשבר עסקי קשה, עברה שלושה סבבים של ארגון מחדש, והספיקה להפסיד בתוך שבע שנים קרוב ל-200 מיליון דולר.

חלק ניכר מהמשבר של אינדיגו נבע מכשלים ניהוליים. מטבע הדברים, חיצי הביקורת כוונו בעיקר לעומד בראש הפירמידה, לנדא, בעל השליטה והדמות הדומיננטית באינדיגו. ריבוי המנהלים שהתחלפו תחתיו אחת לכמה רבעונים, רק חידד את הביקורת שנמתחה עליו.

אומנם אינדיגו סבלה ממשבר פנימי קשה, שהאחראי העיקרי לו היה לנדא. ואולם ממרחק של זמן, קשה שלא להעריך את יכולת המנהיגות שלו ואת החריש העמוק שהצליח לבצע בחברה, על אף המשבר הקשה.

במשך חמש שנים התחפרה אינדיגו בתוך עצמה והמשיכה לפתח טכנולוגיות חדשות. לפני כשנה וחצי חשפה אינדיגו סדרת מכונות מהמתקדמות בעולם הדפוס. החברה הקטנה מרחובות הצליחה להקדים שתי חברות ענק כמו קודאק והיידלברג השוקדות במשך חמש שנים על מכונה דיגיטלית משלהן, שעדיין לא הגיעה לשוק. במקביל הצליחה להתאזן מבחינה תפעולית, ועל פי התחזיות היא אמורה לסיים את 2001 עם רווח קטן, לראשונה מאז הקמתה.

לפני כשנה קיבלה אינדיגו את הגושפנקא הרשמית להצלחת תהליך ההבראה ולהובלה הטכנולוגית שלה, כאשר יצרנית המדפסות הדיגיטליות HP (היולט פאקרד) החליטה להשקיע בה 100 מיליון דולר. ההשקעה נועדה, בין היתר, לפיתוח מכונה משותפת לשתי החברות. במקביל חתמו החברות על הסכם לשיווק המכונות של אינדיגו בידי HP.

על פי דברים שפורסמו לפני כחודשיים בעיתון "וול סטריט ג'ורנל", HP רואה בפיתוח המשותף עם אינדיגו את אחד ממנועי הצמיחה שלה לשנים הבאות. לאור העובדה ש-HP מוכרת כיום בהיקף של 48 מיליארד דולר, קשה להפחית בחשיבות שיש לקביעה כזו על אינדיגו. אם המכירות מהמכונות של אינדיגו אמורות לסייע לענק כמו HP, קל לנחש איזו השפעה יכולה להיות לכך על אינדיגו עצמה, שמוכרת עדיין בפחות מ-200 מיליון דולר בשנה.

עובדה נוספת שמדגישה את השרידות של אינדיגו היא קריסתה המוחלטת כמעט של יריבתה הבלגית, זייקון. זו האחרונה הובילה בעבר את שוק הדפוס הדיגיטלי בצבע, אך נקלעה בחודשים האחרונים למצוקה כספית המאיימת על קיומה. שווי השוק של זייקון נפל באחרונה ל-50 מיליון דולר בלבד, פחות מעשירית השווי של אינדיגו.

עם זאת, אסור לשכוח כי תהליך ההבראה של אינדיגו עדיין לא הסתיים. אומנם החברה התייצבה היטב על רגליה, אך היא עדיין צריכה להוכיח כי ביכולתה לצמוח ולהרוויח לאורך זמן. חשוב לזכור גם הקירבה בין שוויה הנוכחי לשווי שבו הונפקה מטעה. כמות המניות של אינדיגו יותר מאשר הוכפלה ב-7 השנים האחרונות, עקב גיוסי ההון הרבים. למעשה, מניית אינדיגו עדיין נסחרת במחיר של 6 דולר, פחות משליש המחיר בו הונפקה לפני 7 שנים.

ובכל זאת, אינדיגו עדיין כאן. היא לא נעלמה כמו ג'יאוטק של ירון איתן, לא קרסה כמו אי.סי.איי, ולא דעכה כמו נייס או סאיטקס. היא עדיין נמצאת במסלול של צמיחה ומנסה להתמודד כשווה מול האריות של תעשיית הדפוס - היידלברג, קודאק, זירוקס ו-HP - בתקווה להפוך יום אחד לענקית מצליחה בזכות עצמה.