שיעור מקבלי דמי אבטלה מכלל המובטלים עלה מ-16% ב-1980 לכ-60% ב-1998 - כך עולה ממחקר של נתן זוסמן ויעקב לביא מבנק ישראל.
מהמחקר, שבחן את הגורמים המשפיעים על קביעת השכר בסקטור העסקי בישראל בין 1968 ל-1998, עולה עוד כי הגורם העיקרי בקביעת שכר העובדים לטווח הארוך הוא פריון העבודה, המוגדר כתוצר למועסק. החוקרים מצאו, כי שיעור השינוי בשכר לאורך השנים היה שווה לשינוי בפריון. עוד נמצא, כי בטווח הארוך אין לשיעור דמי האבטלה השפעה על השכר.
ביחס לקביעת השכר לטווח הקצר, קובעים זוסמן ולביא שבשנות ה-90 הפך שוק העבודה לתחרותי יותר לעומת מצבו בעבר, עת נקבעו שינויי השכר במסגרת מו"מ מרכזי עם ההסתדרות.
בשנות ה-90 עלתה החשיבות של חוקי העבודה, בעיקר דמי אבטלה ושכר מינימום, בקביעת השכר. חוק ביטוח אבטלה הונהג ב-1973, ואולם שיעורו היה נמוך וההתייחסות אליו היתה שלילית. הגידול באבטלה, בעיקר בעשר השנים האחרונות, וגלי העלייה לישראל הביאו לשינוי ביחס לחוק. בשנות ה-90 נרשמה עלייה משמעותית בשיעור מקבלי דמי אבטלה.
מחקר: 60% מכלל המובטלים ב-1998 קיבלו דמי אבטלה
הארץ
25.7.2001 / 14:50