בית המשפט חייב את שופרסל לפצות לקוחה על אי אכיפת נוהלי הרשת

רשת שופרסל, אשר לא אכפה את הנהלים שקבעה באשר למספר המוצרים שעד אליו ניתן לגשת לקופה המהירה בסניף ואישרה ללקוח עם מספר מוצרים כפול לעבור בקופה זו, חויבה לפצות בשל כך לקוחה אחרת שעמדה בתור.



בפסק דין שנתן בשבוע שעבר שופט ביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע, איל באומגרט, קבע השופט כי מרגע ששופרסל הציגה מצג ללקוחות שלפיו ישנה במקום קופה מהירה, חלה עליה חובה לאכוף את הנהלים שהיא עצמה קבעה.



הלקוחה, טלי וקנין, הגישה את התביעה לאחר שזעמה על הפרת ההוראה על ידי הרשת. לפי הנטען בתביעתה, היא ביקשה לרכוש שני מוצרים ופנתה לקופה המהירה, המיועדת לצרכנים הרוכשים עד שמונה מוצרים. לפניה בתור עמד אדם שביקש לרכוש כ-20 מוצרים; לפי הנטען, הלקוח סירב לבקשתה לאפשר לה לעבור לפניו מאחר שמספר המוצרים שביקש לרכוש אינו מתאים לקופה המהירה.



לטענת התובעת, בקשותיה מהקופאית ומשאר בעלי התפקידים בסניף למנוע מאותו צרכן לבצע את הרכישה עלו בתוהו. לא זו אף זו, הקופאית חילקה את הרכישה של אותו צרכן לשתיים, כך שבאופן תיאורטי הוא רכש לא יותר משמונה מוצרים בכל רכישה.



הקופאית העידה בבית המשפט כי הצרכן עמד בתור לפני התובעת, כאשר הוא אוחז בידיו שתי שקיות של מוצרים שביקש לרכוש. לפיכך, היא לא היתה יכולה לראות כמה מוצרים הוא מבקש לרכוש באמצעות הקופה המהירה. לטענת הקופאית, כאשר הבחינה בכך כבר החלה בביצוע הרכישה, ולכן סברה כי יהיה מהיר ויעיל יותר לסיים את הטיפול באותו לקוח, ולא לבטל את הרכישה ולהפנות את הלקוח לקופה רגילה. לגרסתה, ללקוחה נגרם עיכוב בן שלוש דקות וחצי, שמקורו בעיקר במהומה שהקימה.



השופט לא קיבל את גרסת שופרסל. הוא קבע כי כאשר לקוח נכנס לחצרי הנתבעת, הרי שהיא מציגה לפניו מצג שאלה הם הכללים לפיהם היא פועלת ואותם היא אוכפת. "טבעי הדבר שלקוחות יסתמכו על המצגים השונים. ראוי גם שהנתבעת תפעל לאכיפתם של הכללים אותם היא מנהיגה ומפרסמת".



עוד קבע השופט כי "מצופה שקופאית בקופה מהירה, טרם עריכת חשבון, תבדוק ולו באופן כללי את כמות המוצרים אשר לקוח מבקש לרכוש בקופה מהירה. אם מספר המוצרים עולה על זה הנקוב בפרסומים, על הקופאית לסרב לבצע את הרכישה ולהעבירו לקופה רגילה".



לדברי השופט, אין חולק שכך לא נעשה; עוד קבע כי אף אם תחילת הרכישה בוצעה בתום לב, הרי שמשהועמדו הקופאית ויתר מנהלי הסניף על הטעות, מן הראוי היה להפסיק את עריכת החשבון. "בוודאי שלא ראוי היה לפצל את הקנייה שביצע אותו צרכן לשתיים, ובכך עקפה למעשה הנתבעת את כלליה שלה", קבע השופט.



התובעת העמידה את תביעתה על סך 17,800 שקל, הסכום הגבוה ביותר שניתן לתבוע בביהמ"ש לתביעות קטנות. השופט קבע כי מדובר בסכום שאינו מעוגן במציאות. הוא קבע כי הפיצוי ללקוחה יהיה 200 שקל בלבד, ובתוספת אגרה בגין הגשת התביעה בסך 85 שקל. סכום זה, קבע השופט, נובע גם מכך שהעיכוב בשל האירוע היה למשך דקות ספורות בלבד.



תק 002384/05