המשנה ליועמ"ש: תנאי בחוזה ביטוח הקובע את מקום השיפוט במקרה של סכסוך בין המבוטח לחברת הביטוח הוא תנאי מקפח

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, עו"ד טניה שפניץ, הגישה היום לבית משפט השלום בירושלים את עמדתה, לפיה קביעת מקום שיפוט במקרה של סכסוך בין מבוטח לבין חברת הביטוח היא תנאי מקפח.

יש לציין כי תנאי מעין זה הוא נפוץ ביותר בחוזי פוליסות ביטוח, וקובע לרוב כי חברת הביטוח יכולה לתבוע את המבוטח בכל מקום בארץ, בעוד המבוטח מוגבל לתבוע את החברה לרוב בבית המשפט בתל אביב.

בתקופה האחרונה נדרש היועץ המשפטי לממשלה להתייצב במספר תיקים נפרדים הנדונים בימים אלה בביהמ"ש, בכדי להציג את עמדתו בשאלה האם תניית השיפוט שבפוליסות ביטוח, המקנה סמכות שיפוט ייחודית לבית משפט בתל אביב לדון בכל סכסוך בין הצדדים, היא תנאי מקפח בחוזה אחיד.

עו"ד שפניץ קובעת בעמדה שהוגשה לבית המשפט, כי תניה בחוזה אחיד הקובעת מקום שיפוט ייחודי עלולה לקפח את הלקוח הן מבחינת מעמדו כתובע והן מבחינת מעמדו כנתבע בכוח.

כתובע - תניה כזו מגבילה את זכותו לבחור מבין החלופות שהדין מקים לו את החלופה הנוחה לו היכן להגיש תביעתו ומצמצמת את אפשרויותיו.

כנתבע - התניה שוללת ממנו את הזכות לבקש העברת הדיון, ומונעת ממנו את האפשרות להוכיח כי מקום השיפוט הוא פורמלי בלבד או שמקום אחר מתאים מבחינת מאזן הנוחיות.

"כאשר הוראה בדבר מקום שיפוט מעוגנת בחוזה אחיד, קשה לקרוא לכך 'תניה מוסכמת', שכן חוזה אחיד מטיבו אינו משקף הסכמה אמיתית של לקוח. אין לבחון הוראה בחוזה אחיד בדבר מקום שיפוט מוסכם באותו קנה מידה שבה נבחנת תניית שיפוט שהוסכם עליה באופן ממשי ואמיתי בין צדדים לחוזה", קובעת שפניץ.

חוסר שוויון לטובת חברת הביטוח

המאפיין החשוב ביותר של החוזים האחידים הוא חוסר השוויון בין הצדדים, ומטרתו של חוק החוזים האחידים היא לאזן חוסר שוויון זה, הנוטה לרוב לטובת בעל העסק - שהוא בדרך כלל בעל מומחיות ומיומנות רבות יותר, לעומת הלקוח החסר את המשאבים הכלכליים, המקצועיים והמשפטיים, הדרושים כדי לנהל משא ומתן, לקשור את העסקה ולעמוד על זכויותיו לאחר קשירת העסקה מתוך עמדה של שוויון.

"קיומו של פער המיקוח בחוזה אחיד נכון באופן מיוחד לגבי חוזה ביטוח", טוענת שפניץ, ומוסיפה כי "חוזים אלה הם בדרך כלל חוזים מורכבים, כאשר למבטח מעמד עדיף מבחינה כלכלית ואינפורמטיווית לעומת הלקוח הממוצע, לגבי קביעת תנאי החוזה והבנת משמעותם המלאה.

"ביטוי נוסף למעמדו העדיף של המבטח היא יכולתו להיעזר בסעדים עצמיים שבהם הוא יכול לנקוט כנגד מבוטח שהפר את התחייבויותיו, וזאת להבדיל ממבוטח שלשם השגת סעד ותרופה, ייזקק ברוב המקרים לבית המשפט, כאשר לעתים, לאחר קרות מקרה הביטוח, ניצבים בפניו קשיים כלכליים ואחרים בדרך למימוש זכויותיו על פי החוזה".

גורם נוסף אותו מציינת שפניץ הוא כי חברות ביטוח מעסיקות סוכנים ברחבי הארץ בכדי להעניק שירותי ביטוח לקהל צרכני, ובהתאם לכך ההתקשרות עם חברת הביטוח יכולה להיעשות בכל מקום בו מצויים הסוכנים.

מנגד, כשמתעוררת מחלוקת בין החברה לבין מבוטח, מתברר שעל פי קביעת חוזה הביטוח הלקוח יכול לעמוד על זכויותיו אך ורק במקום אחד, שנקבע על ידה.

עבור הלקוח ניהול המשפט במקום מרוחק יכולה למנוע ממנו מלהגיש את התביעה, הואיל ולרוב מקרה הביטוח קורה במקום מגוריו או עסקו, ושם נמצאים גם העדים והראיות.

כפי שצוין, עמדתה של שפניץ היא כי תניית שיפוט מעין זו היא מקפחת, שכן יהיו מבוטחים לא מעטים שהתניה תכביד עליהם מלנסות ולממש את זכויותיהם, ולפיכך יש לבטלה.