זליכה: "עד לפני חצי שנה המדינה והשלטון המקומי היו שבויים של הבנקים; כיום הבנקים הם אלה שמחפשים אותנו"

"כשהנפקנו איגרות חוב של עיריית רמלה לפני חצי שנה, הוכחנו שתם עידן הדיבורים והגיע עידן המעשים. מרגע שזה קרה, השתנו הציפיות במערכת הבנקאית וכל רשות שמודיעה היום על רצונה לגייס כסף, מקבלת מיד הצעה אטרקטיווית מהבנקים. התחרות עושה את שלה". כך אמר החשב הכללי של משרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, בכנס לרגל הנפקת איגרות החוב של עיריית רעננה. "די בעצם האיום בתחרות והידיעה שקיימת אלטרנטיווה בכדי לערוך שינויים".



בשנה האחרונה הנפיקו שלוש עיריות בישראל: עיריית ראשון לציון הנפיקה את תאגיד המים והביוב; עיריית רמלה הנפיקה חלק מתזרימי ההכנסות ממסים; ועיריית רעננה הנפיקה את עצמה (כלומר, מבלי לשעבד נכס כלשהו).



ההנפקה של רעננה היא ייחודית, שכן היא זכתה לדירוג גבוה של AA על אף שאינה מעמידה מאחורי איגרות החוב נכס ספציפי. "רעננה נהנית מאיכות ניהול גבוה שמהווה ערובה מצוינת למשקיעים ויש לה נכסים רבים, כמו רכוש ותזרימי הכנסות. הדירוג שקיבלה רעננה גבוה יותר מהדירוג לו זוכות חברות רבות במשק", אומר זליכה. "שום פוליטיקאי לא יכול לגעת בכסף כי יש מנגנוני פיקוח וגם נאמן שתפקידו לוודא שהכסף מגיע לאן שצריך". היקף ההנפקה של רעננה יעמוד על 120 מיליון שקל עם אופציה להגדלה עד ל-170 מיליון שקל בשיטת המכרז על הריבית. היא תנוהל על ידי לאומי ושות' ולידר שוקי הון.



תהליך של איגוח של עיריות, דומה לתהליך בו חברה מסחרית מגייסת כסף מהציבור באמצעות הנפקת איגרות חוב. לעתים נדרשות העיריות להציע נכס משועבד (כמו תזרים המזומנים המתקבל ממסים), אולם הגיוס של רעננה הוא כללי, כלומר אינו מבוסס על נכס ספציפי. גיוס איגרות החוב נועד להחליף את המימון הבנקאי היקר עליו מסתמכות העיריות, באמצעות יצירת תחרות לבנקים.



עד כמה גדול ההבדל? הגזבר הכללי של רעננה, אמיר ברטוב, מציין כי העיר משלמת לבנקים ריבית של יותר מ-6%, אולם הגיוס יהיה ככל הנראה בריבית של 5% או פחות. "זה חיסכון עצום של העירייה על פני החלופה הבנקאית" הוא אומר.



זליכה ציין עוד, כי באוצר תומכים בכל לב בצעד החדש המיועד להציג תחרות מול המערכת הבנקאית הריכוזית. לדבריו, "השנה ננפיק עיריות נוספות ובכלל זה את בת ים, אילת, רמת גן ועיריית תל אביב שזכתה לדירוג (AAA-) - זהה לדירוג איגרות החוב של מדינת ישראל. ההנפקה מיועדת בשלב זה למשקיעים מוסדיים ואיגרות החוב אינן סחירות ומיועדות למשקיעים מוסדיים בלבד (קופות גמל, קרנות פנסיה ועוד). המטרה היא, שבהמשך ייסחרו האיגרות הללו כמו האיגרות הממשלתיות.



"עד לפני חצי שנה המדינה היתה שבויה של הבנקים"



ההנפקה של העיריות אמנם מיטיבה עם הרשויות העירוניות בשל הפחתת התלות בבנקים, אולם זליכה מציין כי עד לפני חצי שנה המדינה היתה למעשה שבויה של הבנקים. "הממשלה והשלטון המקומי סבלו מכשל אשראי שנבע מריכוזיות גדולה של המערכת הבנקאית המקומית. הכשל הזה התבטא בעצירה בפיתוח התשתיות והפסקת האשראי לייצוא".



האלטרנטיווה לבנקים היא שוק ההון, "הסרנו חסמים ואיפשרנו לבנקים זרים להיכנס, שינינו את החקיקה והכנסנו שמונה בנקים זרים להשתתף בהנפקות הממשלתיות. הדבר הוביל למחירים נמוכים יותר". התוצאה של התחרות הזו היא הסרת כשל האשראי, וזליכה מספר כי בשנתיים האחרונות נערכים פרויקטים בתחום התשתיות בהיקף של 70 מיליארד שקל.