בני משפחת וקסלר: נעתור לבג"ץ נגד ההחלטה שלא להאשים את עו"ד קלגסבלד בהריגה

בני משפחת וקסלר, שקרוביהם יבגניה וארתור נהרגו לאחר שעו"ד דורי קלגסבלד התנגש במכוניתם באפריל השנה, שוקלים לעתור לבג"ץ נגד החלטת הפרקליטות להעמיד את קלגסבלד לדין באשמת גרימת מוות ברשלנות - ולא בהריגה. לטענתם, החלטת הפרקליטות נוגדת את מדיניות הפרקליטות ואת פסיקת בתי המשפט וסותרת הוראות מפורשות של פרקליט המדינה.



חקירת התאונה העלתה, שעו"ד קלגסבלד לא בלם בהגיעו לצומת בדרך נמיר בתל אביב ופגע בעוצמה ברכבה של וקסלר, שעמד ברמזור, וקסלר, בת 22, ובנה, בן שלוש נהרגו. בפרקליטות התלבטו אם להאשים את קלגסבלד בהריגה, שעונשה המקסימלי הוא 20 שנות מאסר או בגרימת מוות ברשלנות, שעונשה המרבי הוא שלוש שנות מאסר.



הגבול בין גרימת מוות ברשלנות לבין הריגה הוא דק. על פי חוק העונשין, על מנת להוכיח הריגה יש להוכיח כי לנהג היתה "מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה". כלומר, שהנהג שעשה את העבירה יכול היה לדעת שפעולתו תגרום למוות.



ההתלבטות של הפרקליטות במקרה של קלגסבלד אינה ייחודית. מלבד ההבדל בענישה, עבירות הריגה נדונות בפני בית משפט מחוזי, בעוד שעבירות רשלנות נדונות בפני בית משפט השלום לתעבורה. עורכי דין מתחום התעבורה טוענים כי לעתים מחליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום בגין הריגה, אף שברור לה שלא ניתן להרשיע בסעיף זה - ולו כדי שהתיק יידון בבית המשפט המחוזי. זאת, משום שבהאשמה בהריגה מצביעה הפרקליטות על רשלנות ברמה גבוהה. גורם המעורב בחקירה אמר אתמול, כי מקרה קלגסבלד הוא מקרה של רשלנות ברמה הגבוהה ביותר, אך אין בראיות כדי להרשיעו בהריגה.



מדיניות זו באה לידי ביטוי בהנחיות מפורשות של פרקליט המדינה, המפורסמות באתר האינטרנט של משרד המשפטים. לפי ההנחיות: "כאשר קיימת התלבטות בשאלה אם להעמיד נהג לדין בעבירת הריגה או בעבירת גרימת מוות ברשלנות, יש לשקול העדפת העמדת נהג קטלני לדין בעבירת ההריגה וזאת, אף אם קיימת אפשרות כי בסופו של דבר יורשע הנאשם בגרימת מוות ברשלנות".



לטענת בא כוחה של משפחת וקסלר, עו"ד זרי חזן, החלטת הפרקליטות סותרת את ההנחיות האלה. השבוע נפגשו בני המשפחה עם הפרקליט המלווה את התיק. לדברי חזן, "הפרקליט התנהג בהגינות, אבל המשפחה לא מחפשת ליווי פסיכולוגי, אלא תשובות".



חזן מתכוון להגיש לפרקליטות את השגותיו. הוא מסתמך, בין היתר, על פסק דין של בית המשפט העליון בעניין בכור אקנין, שפגע באם ובבנה בעת שחצו במעבר חצייה; הבן נהרג. אקנין הואשם והורשע במחוזי בהריגה ונידון לשנה וחצי מאסר בפועל.



שופטי בית המשפט העליון, שדחו את ערעורו, כתבו בפסק הדין: "בעל כורחך אתה תוהה מה גרם למערער שלא להבחין בהולכי הרגל, כאשר על פי נתוני השטח, היכרותו את הזירה והזמן שהולכי הרגל היו בתחום שדה ראייתו היה יכול וחייב לעשות זאת (...), נדמה כי לא היה מנוס מלקבוע שברגעים הקריטיים לא היתה דעתו של המערער נתונה לדרך ובכך חטא בחריגה מנורמות נהיגה סבירה".



קלגסבלד נחשב מקורב לצמרת המשפטית. עם זאת, גורמים במערכת המשפטית לא ממהרים להאשים את הפרקליטות באפליה לטובתו ומצביעים על מקרים דומים אחרים, שבהם הואשמו נהגים ברשלנות בלבד. אולם לדברי גורם מעורה, מקרה קלגסבלד הוא "מבחן בוזגלו - אם הוא לא יקבל מאסר בפועל זו תהיה שערורייה".



הפרקליטות מסרה בתגובה, כי "בעת לימוד התיק נבדקה השאלה, לאור הנחיית פרקליט המדינה, אם ראוי להאשים את החשוד בהריגה. נוכח הראיות, החליטה הפרקליטות כי העבירה המתאימה הנה מוות ברשלנות. כל מקרה נבחן לגופו ואין מקום להשוואה בין שני המקרים".