בחירת המנכ"ל לקופת חולים מאוחדת: כסף גדול, יצרים, פוליטיקה ומאבקי כוח

ואולם, לפי מכתב שתוכנו נחשף השבוע ב-TheMarker, הקמת ועדת האיתור אינה מהווה מכשול בדרכם של מי שרוצים לראות את מועלם בכס המנכ"ל. במכתב המדובר מספר נציב שירות המדינה לשעבר פרופ' אברהם פרידמן, שהיה מועמד לכהן בוועדת האיתור, על פגישה מוזרה שהתקיימה עם בני הזוג שריר בביתם, שבמרכזה עמדה השאלה: "איך להבטיח שהמועמד המקובל על ההנהלה ייבחר בוועדה".



על-פי פרידמן, הוא בכלל לא הבין מה הוא עושה שם: "חזרתי ושאלתי, מה אתם רוצים ממני ומדוע אני פה?", למחרת הכין מסמך והעבירו לחברי הוועד המנהל בקופה, כדי שיידעו מה נעשה מאחורי גבם. בינתיים, הספיקה גם השופטת בדימוס שרה פריש להודיע על פרישה מוועדת האיתור בלי לנמק. על כך אמרו באירוניה בכירים במשרד הבריאות כי הם "מקווים שבני הזוג לא שוחחו עם חברים נוספים בוועדה".



המכתב השערורייתי וחשיפתו עשו את שלהם. מוטה ברגר, יו"ר הוועד המנהל של הקופה, דיווח על הנעשה לשר הבריאות, ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה. התנועה לאיכות השלטון דרשה לחקור את הפרשה, ובתגובה לפרסומים מינה השר את עו"ד יואל ליפשיץ לעמוד בראש צוות שיחקור את הטענות ויגיש את מסקנותיו לשר.



בני הזוג שריר והנהלת מאוחדת נעזרים כבר כמה חודשים בשירותיו של עו"ד יעקב וינרוט שמייצג אותם בקמפיין להמלכת מועלם ולהפסקת עבודת סלנט. גם סלנט לא שוקט על שמריו ושכר את שירותיו של עו"ד בכיר אחר, אלדד יניב, כדי להשיב מלחמה. בנוסף, ביום רביעי אף פנתה שריר למשרד יחסי ציבור מהבולטים במדינה, והתעניינה כיצד אפשר לנהל קמפיין אגרסיווי תקשורתי ומשפטי נגד סלנט ואנשיו.



לא ברור עד כמה מתעניינים חברי קופת חולים מאוחדת בטלטלה שאחזה את צמרת הקופה. דבר אחד בטוח - אם היו יודעים כמה כסף מוציאה הנהלת הקופה בשם האגו והכבוד על שירותי ייעוץ משפטי ותקשורתי ומה ניתן לעשות בכסף הזה כדי לשפר את רמת השירות, אין ספק שהתעניינותם היתה גוברת מאוד.



מהנהלת מאוחדת נמסר השבוע בתגובה לדברים כי סלנט לא הודח, אלא סיים את כהונתו לאחר 28 שנים; כי ועדת האיתור פועלת באופן עצמאי ובלתי תלוי; כי השופטת פריש לא התפטרה אלא הודיעה כי היא אינה מקבלת את התפקיד; וכי מכתבו של סלנט לשר נועד להשחיר את פניו של מועלם, כך שוועדת האיתור לא תוכל להמליץ עליו, גם אם תמצא אותו ראוי.



בני הזוג שריר מסרו בתגובה כי הפגישה עם פרופ' פרידמן נועדה ללמוד מניסיונו העשיר לגבי עבודת ועדת איתור ותו לא, וכי לא בני הזוג הזמינו אותו, אלא אדם שלישי שהם "מנועים מלמסור את שמו".