ענתבי מאיץ בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל להוציא כספים לחו"ל

ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון באוצר, ממשיך לדחוף את מנהלי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח להוציא כספים להשקעות בחו"ל. ענתבי שיגר אתמול נייר עמדה שבו טען כי גופים אלה משקיעים בשיעור נמוך מדי בחו"ל. ענתבי מנה את ההשלכות והציע פתרונות. בנייר מציין ענתבי כי התלות הגבוהה של הגופים המוסדיים בשוק ההון הישראלי יכולה, במקרים קיצוניים, להוביל למשבר בשוק החיסכון הפנסיוני ולפגיעה בציבור החוסכים בישראל.



הנטייה של הגופים המוסדיים להיצמד לשוק ההון המקומי בולטת במיוחד על רקע ההשוואה שבין שיעור ההשקעה של גופים מוסדיים זרים מחוץ למדינותיהם לבין שיעור ההשקעה של הגופים המוסדיים הישראליים בחו"ל. מההשוואה עולה כי בעוד שיעור ההשקעה המשוקלל של המוסדיים הישראלים בחו"ל הוא כ-7.5% בלבד, השיעור המקביל עבור גופים מוסדיים בארה"ב ובאירופה הוא 11.1% ו-26.5%, בהתאמה. פער זה מתחדד עוד יותר, על רקע העובדה שמדובר במדינות גדולות יותר מאשר ישראל, המתאפיינות ביציבות פוליטית רבה יותר ובפיזור גיאוגרפי רחב יותר.



המסמך של ענתבי סוקר את הסיבות והחסמים שמונעים השקעה של הגופים הישראליים בחו"ל, לרבות יתרון ה"ביתיות", הנובע מהיכרות של מנהלי ההשקעות בישראל עם מערכת הנורמות וההתנהגות של השוק הישראלי, ומגבלת כפל דמי ניהול שכובלת במידה רבה את ידי המנהלים ומקשה עליהם להשקיע בחו"ל באמצעות קרנות נאמנות ומנהלי תיקים.



ענתבי מציע במסמך צעדים שמטרתם הסרת חסמים והתמודדות עם היעדר הפיזור הגיאוגרפי שטמון בהשקעות של הגופים המוסדיים. הצעדים המוצעים מתייחסים הן למידת המעורבות של מנהל סיכונים ושל ועדות ההשקעה ביחס למידת פיזור ההשקעות של הגוף המוסדי בחו"ל, והן להקלות מסוימות שיחולו לגבי מגבלת כפל דמי ניהול, ככל שהיא נוגעת להשקעת כספים בחו"ל באמצעות מנהלי תיקים וקרנות נאמנות.



ענתבי טוען כי למרות הסרת כל החסמים החוקיים, מה שהיה אמור לעודד את מנהלי הגופים המוסדיים להגדיל באופן מהותי את היקף הכספים המושקעים בחו"ל, הסיכון הגיאוגרפי של המוסדיים עדיין לא בא על פתרונו. כיום התלות הגבוהה בשוק ההון הישראלי עדיין נשמרת והגופים המוסדיים ממשיכים להיצמד לשוק המקומי ולהשקיע את הרוב המוחלט של נכסיהם בו. כך שגם אם חל שיפור בהיקף פיזור כספי הגופים בחו"ל, הרי שהוא מצומצם ובוודאי אינו נותן מענה ממשי לסיכונים הרבים שנגזרים מעצם החשיפה הכמעט מוחלטת לשוק המקומי.



כמו כן מעלה ענתבי טענה שלפיה הגופים המוסדיים מעדיפים להתמקד בעיקר במדידת התשואה, תוך התעלמות מסוימת מהסיכון הגיאוגרפי. ייתכן שיש מקרים שבהם הגופים המוסדיים מעדיפים להשקיע בהשקעות מקומיות שאולי מניבות תשואות גבוהות יותר, אך במקביל מתעלמים מהסיכון הגיאוגרפי. זאת לעומת האלטרנטיבה של השקעה בנכסים מחוץ לישראל, שייתכן שהיא מניבה תשואה נמוכה יותר, אך מטיבה להתמודד בצורה הולמת יותר עם הסיכון הגיאוגרפי ומאפשרת להקטין את תנודתיות תיק ההשקעות בעתות משבר. לדברי ענתבי, גם הנתונים המספריים, ובעיקר ההשוואה לגופים המוסדיים בחו"ל, מצביעים על כך ששיעור ההשקעות של הגופים המוסדיים הישראליים בחו"ל הוא נמוך.