נוני מוזס נגד דליה דורנר: דורש נשיא למועצת העיתונות שאיננו שופט

"ביום חמישי יהיה נשיא חדש למועצת העיתונות, או שלא תהיה מועצה", אומר אריה שקד, יו"ר הוועד הארצי של עיתונאי ישראל. כבר שנתיים וחצי משותקת מועצת העיתונות בשל חוסר יכולתם של שלושת הגופים המרכיבים אותה למנות לה נשיא חדש. רק בחודש האחרון השכילו סוף סוף המו"לים והעורכים, העיתונאים ונציגי הציבור במועצה להסכים ביניהם על כמה מועמדים. אלא שאז התרחשה תקלה לא צפויה. בזה אחר זה סירבו הפרופסורים חיים הררי, שמעון שמיר ואניטה שפירא להצעה לעמוד בראש מועצת העיתונות. מועמדת אחרת, שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, זוכה להסכמה רחבה אבל נתקלת בהתנגדות עיקשת מצד קברניטי "ידיעות אחרונות", הסבורים שאין למנות לתפקיד שופט עליון בדימוס.



ביום חמישי הקרוב תקיים מליאת המועצה ישיבה גורלית. "או שנצביע על מועמד מוסכם", אומר שקד, "או שנעלה להצבעה את דורנר, גם במחיר פרישה של 'ידיעות אחרונות' מהמועצה".



מועצת העיתונות הוקמה ב-1963 כדי לקדם את חופש הביטוי ואת חופש העיתונות וכדי לטפל בעבירות אתיקה של עיתונאים. הרעיון בבסיס פעילותה הוא שעורכים, מו"לים, עיתונאים ונציגי ציבור יפקחו באופן וולונטרי על העיתונות, במקום שהכנסת תעשה זאת באמצעות חקיקה. בעבר עמדו בראש המועצה משפטנים כגון יצחק זמיר, חיים צדוק ומרדכי קרמניצר.



מאז פרישתו של זה המועצה משותקת למעשה. רבים תלו את השיתוק בהתנהלותה של ממלאת המקום של קרמניצר, ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, שהרבתה להתעמת עם נציגי העיתונאים והמו"לים אשר דרשו לבחור נשיא ונציגי ציבור חדשים למועצה. כשעלתה מועמדותו של פרופ' אמנון רובינשטיין לנשיאות, התנגדו לכך בתוקף נציגי הציבור, ובראשם שפירא-ליבאי; וכשנציגי הציבור הציעו את דן מרידור לתפקיד, התנגדו לכך העיתונאים. מעימות לעימות הלך ונסדק מעמדה של המועצה וקולה לא נשמע גם במקרים שבהם היה איום על חופש העיתונות, כמו הניסיון להשתיק את התחקיר של "עובדה" בפרשת ישראייר. ספק גם אם כל גופי התקשורת שקמו בשנים האחרונות, בעיקר אתרי אינטרנט, רואים במועצת העיתונות גוף שיש להתחשב בדעתו.



בינואר השנה הגיע המשבר במועצה לנקודת שיא: העיתונאים הודיעו על פרישתם מהמועצה וגם בתי הדין לאתיקה, המוסד האחרון שעוד תיפקד במועצה, חדלו לפעול. רגע לפני שהמועצה נפחה את נשמתה, התעשתו כל הצדדים בניסיון אחרון להקנות לה רלוונטיות. באפריל נבחרו, לראשונה זה שנים, נציגי ציבור חדשים למועצה, ובאמצע יוני התכנסה המליאה החדשה כדי לדון בבחירת נשיא. האווירה החגיגית נפגמה בגלל היעדרותם של נציגי "ידיעות אחרונות" מהמעמד. בעיתון ידעו כי ישנה כוונה להעלות את מועמדותה של דורנר לנשיאות וכי המועמדות הזאת עתידה לזכות ברוב, והעדיפו, כנראה, שלא למצוא עצמם בבדידות מזהרת בהצבעה.



מי אחראי



בסופו של דבר, אחרי מחאה מצד חלק מחברי המליאה, הוחלט להתחשב בעמדת "ידיעות אחרונות" והוקמה ועדת חיפוש לנשיא. בראש הוועדה ניצב פרופ' אהרן בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה, והחברים האחרים בה הם עו"ד אורנה לין, העיתונאים יוסי בר-מוחא וירון אנוש, יואל אסתרון, עורך המשנה של "ידיעות אחרונות", ואבי בטלהיים, סגן עורך "מעריב". הוועדה בחנה עשרות שמות ובסופו של דבר דירגה שלושה מועמדים מועדפים לפי סדר יורד: חיים הררי, לשעבר נשיא מכון ויצמן; שמעון שמיר, שהיה שגריר ישראל במצרים ובירדן, ודורנר. שני הראשונים סירבו, כאמור, להצעה לעמוד בראש המועצה ולדורנר אפילו לא נעשתה פנייה בשל התנגדות "ידיעות אחרונות".



ראשי העיתון, המו"ל ארנון מוזס, העורך רפי גינת ואסתרון, מתנגדים באופן עקרוני למינוי שופט עליון בדימוס לראשות המועצה. עמדתם היא ששופט יפעל בצורה תבניתית-שיפוטית ויתקשה מאוד להגן על העיתונות במקרים של הפרת צו איסור פרסום, למשל, כפי שמצופה מיו"ר המועצה. הגישה של "ידיעות אחרונות" מעוררת כעס רב אצל השחקנים האחרים במועצה. "קשה לי לקבל קביעה שמשפטן אינו יכול להיות נשיא מועצה", אומר מו"ל "הארץ", עמוס שוקן. "בסופו של דבר אפשר להגיד שכל סוגיה בחיים שלנו מגיעה לטיפול משפטי, וודאי שבתי המשפט טיפלו במשך השנים ברוב הסוגיות הרלוונטיות לעיתונות".



גם עורך "מעריב" אמנון דנקנר מתפלא, כהגדרתו, על עמדת המתחרים מרחוב מוזס. "לפי ההתרשמות שלי מפסקי הדין שלה ומאישיותה, דליה דורנר היתה תמיד בעד חופש הביטוי וחופש העיתונות ובעד זכויות אזרח באופן כללי", אומר דנקנר. "אני גם חושב שבראש המועצה צריך לעמוד אדם בעל פרופיל ציבורי גבוה שמכירים אותו ומקשיבים לו". יו"ר ועדת החיפוש בן זאב אומר דווקא שלא נכון להטיל על "ידיעות אחרונות" את האחריות למשבר סביב בחירת הנשיא: "צריך לזכור שבמשך שנתיים כל פעם גוף אחר התנגד למועמד כזה או אחר ותמיד ההתנגדויות כובדו".



אולי עוד חודש



אחרי שהוסרה מועמדותם של כל מי שהציעה בתחילה, שבה ועדת החיפוש והתכנסה כדי למצוא מועמדים חדשים. בשבוע שעבר פנתה הוועדה לפרופ' אניטה שפירא מאוניברסיטת תל אביב, ואתמול בבוקר היא השיבה בשלילה. עכשיו עומדת על הפרק מועמדותם של שלושה: פרופ' ידידיה שטרן מאוניברסיטת בר אילן, נשיא מכון ויצמן היוצא פרופ' אילן חת ושגריר ישראל בצרפת לשעבר פרופ' אלי בר-נביא. בן זאב מתכוון לבקש מחברי המועצה ארכה של חודש לבחירת נשיא, אך ספק אם מבוקשו יינתן לו. "אי אפשר למשוך את העניין הזה יותר", אומר יוסי בר-מוחא, בעצמו חבר ועדת החיפוש, "חודש גורר חודש ושנה גוררת שנה ובינתיים המועצה לא מתפקדת".



ירון אנוש, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, מאמין שהמשבר ייפתר אבל מזהיר מפני פרישת העיתונאים מהמועצה אם יקרה ההיפך: "אני מניח שאם לא ייבחר נשיא ביום חמישי אנחנו נעזוב, שהרי התנינו את חזרתנו למועצה בבחירת נשיא. אם לא נצליח לבצע את התהליך הזה בהסכמה, עולם התקשורת הישראלי יירה לעצמו בראש. מו"לים, עיתונאים וכל מי שהמקצוע הזה יקר ללבו ימצאו עצמם מול חקיקה ומול מריבות פנימיות שיורידו העיתונות למטה, ולא שעכשיו היא למעלה".