עובד שנקרא לשירות מילואים עקב המלחמה (וגם מכל סיבה אחרת), אסור לפטרו או לסיים את חוזה העבודה עמו בגלל היעדרותו - כך קובעים חוקי העבודה. אם שירות המילואים נמשך יותר מיומיים רצופים, אסור למעסיק לפטר את העובד במשך 30 יום לאחר תום שירות המילואים - אלא אם ועדת התעסוקה שליד משרד הביטחון מצאה לנכון להתיר זאת בעקבות פנייה מנומקת של המעסיק.
כדי שהמעסיק יקבל אישור לפיטורי העובד שיצא למילואים, עליו להוכיח לוועדת התעסוקה כי לפיטורים אין קשר לשירות המילואים - אלא נעשו מסיבות אחרות, כגון תפקוד לקוי של העובד או צעדי התייעלות בארגון. הוועדה פועלת למעשה כעין בית דין לעבודה - החברים בה רשאים לתת צו להעסקת העובד או לפסוק לזכותו פיצויים, אם יתברר כי הוא פוטר עקב יציאתו למילואים.
החוק האוסר פיטורי עובד בגלל שירות מילואים חל גם על עובדי חברות קבלניות לכוח אדם. אסור לארגון המעסיק העובד לגרום לכך שהחברה הקבלנית לכוח אדם תפטר עובד בשל יציאתו למילואים.
סוגיה נוספת הקשורה בחוק העבודה היא האם מעסיק המבקש להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת בשל מצב המלחמה חייב לשלם להם שכר? לפי החוק, אם היוזמה היא של המעסיק - הוא חייב לשלם להם את מלוא שכרם.
האם עובדים שהמפעל בו הם מועסקים נהרס זכאים לקבל את שכרם חרף העובדה שפיסית הם לא יכולים לעבוד? לפי חוקי העבודה, בעל המפעל או העסק אינו חייב במקרה זה לשלם שכר לעובדיו, מכיוון שהוא לא נושא באחריות לכך שהמפעל נהרס והעובדים לא יכולים להיכנס אליו כדי לעבוד - המעביד אינו נושא בתוצאות של פעולות האיבה. מי שחלה עליו האחריות לשלם את שכר העובדים היא המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
ההסתדרות יוזמת חידוש חוק המגן על עובדים מפני פיטורים בשעת חירום
חיים ביאור
18.7.2006 / 9:10