וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הכלכלן הראשי של בנק לאומי בעקבות הורדת תחזית הצמיחה: "המצב אולי פחות זוהר ממה שהיה אולם עדיין בסדר"

טל לוי

20.7.2006 / 13:55

גיל בפמן בראיון ל-TheMarker; ברבעון הרביעי של 2006 צפויה עלייה בגיוסי הון של משרד האוצר והעודף התקציבי צפוי להיעלם; ההשקעות הישירות זינקו אך ההשקעות הפיננסיות ירדו בחדות



"המצב ב-2006 אולי פחות זוהר לעומת 2005 ולעומת התחזיות, אולם הוא עדיין בסדר", כך אומר ל-TheMarker הכלכלן הראשי של בנק לאומי גיל בפמן. הבוקר נודע, כי בנק לאומי תיקן כלפי מטה את תחזית הצמיחה ל-2006 לרמה של 4.5% מ-4.7. התיקון של בנק לאומי יכול להצטייר כעדכון קל בלבד של 0.2% אולם בפמן מציין, כי ממוצע התחזיות הראשון עמד על יותר מ-5% כך שלעומתו מדובר בתיקון של כ-0.5% או יותר.



בפמן מציין, כי ברבעון ה-3 של 2006 תירשם ירידה בצריכה הפרטית שכן יישובי הצפון, המהווים חלק חשוב מהפעילות הכלכלית, נמצאים במקלטים ואינם צורכים. "הצריכה הפרטית תגדל והצריכה הממשלתית תעלה, אך בסך הכל נראה ירידה", אומר בפמן. העלייה בצריכה הממשלתית תבוא לידי ביטוי בחידוש מלאים לאחר הקרבות בצפון. מדובר ברכישת דלק ורכישת ציוד אלקטרוני מחו"ל ומחברות בישראל אבל גם בפריטים כמו מדים (שחוו בלאי מואץ), מזון, בלאי מואץ על ציוד וכמובן עלות גיוס ימי מילואים ופיצויים למי שנפגע.



בפמן מסביר, כי מן הצד האחד עולות הוצאות הממשלה ומן הצד השני הכנסות המדינה ממסים יקטנו בשל הירידה בצריכה. בנוסף, צפוי פדיון של איגרות חוב לקראת סוף השנה. "במילים פשוטות, ההוצאות גדלות אולם ההוצאות קטנות ויש לסגור את הפער הזה", הוא אומר. סגירת הפער תבוצע ככל הנראה באמצעות גיוס כסף מהציבור, דהיינו, הנפקת איגרות חוב ממשלתיות. "ברבעון ה-3 של 2006 רואים מעט גיוסים אולם ברבעון ה-4 נראה גיוסים מסיוויים יותר", הוא אומר.



העלייה בהוצאות לצד הירידה בהכנסות צפויות למחוק את עודף התקציב המסמן עד כה. נכון למחצית 2006 עומד העודף התקציבי על 5.4 מיליארד שקל אולם, מדי שנה עולות הוצאות הממשלה בחודש דצמבר. הסיבה לכך היא שמשרדי הממשלה שלא ניצלו במהלך השנה את התקציבים שניתנו להם - מבזבזים בקצב מוגבר בחודש דצמבר. מדובר בסכום של כ-10 מיליארד שקל שלא ימחקו את עודף התקציב בלבד אלא אף עשויים להביא לגירעון בסוף השנה. "עד כה ראינו קונצנזוס לפיו השנה תסתיים עם עודף תקציבי, אך כפי שנראה היום מדובר על גירעון של כ-1% מהתוצר שהוא גירעון קטן יחסית אולם עדיין פחות טוב מהציפיות לפני כן".



יש גם נקודות חיוביות



לצד התחזית הזו מספק בפמן כמה נקודות אור שהעיקרית בה היא זרם ההשקעות בישראל. ההשקעות לישראל נחלקות ל-2 סוגים: הראשונה, היא השקעת בעלי עניין בה משקיע מגיע מחו"ל ורוכש לפחות 10% מפירמה ספציפית. דוגמה טובה לכך היא רכישת 80% מישקר בידי וורן באפט תמורת 4 מיליארד דולר. הסוג השני הוא השקעות פיננסיות כלומר השקעה בבורסה.



"ב-2006 רואים עלייה חדה בהשקעות בעלי העניין", אומר בפמן, "ההשקעות הישירות הללו מסתכמות ב-609 מיליון דולר לחודש לעומת ממוצע של 465 מיליון דולר ב-2005". לעומת זאת, ההשקעות הפיננסיות (נטו - כלומר בניכוי הכסף שיצא מישראל) עומד על 22 מיליון דולר לחודש בלבד לעומת פי 10 מכך ב-2005.



"המשמעות של הנתונים הללו היא טובה ומלמדת שהמשקיעים הזרים באו לישראל במטרה לרכוש חברה ולפעול כאן לטווח ארוך במקום לנסות 'לעשות סיבוב' בבורסה לטווח קצר", אומר בפמן. נקודת אור נוספת היא מאזן התשלומים המצוין של ישראל אשר מתבטא בין היתר ביציבות שמפגין השקל בחודשים האחרונים למרות המצב באיזור. "המצב אולי פחות זוהר ממה שהיה לפני כן, אך עדיין בסדר", מסכם בפמן.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully