יצחק רוסו: "אאבק במעמד המונופוליסטי שיצרו להסתדרות הכללית"

רוסו הדחוי נערך למלחמה. בינתיים לא בענייני שכר ופנסיה, אלא בענייני כבוד ומעמד. הוא רואה עצמו כמועמד לתפקיד יו"ר הסתדרות העובדים הלאומית - תפקיד פנוי מזה שנה וחצי, מאז שעזב אותו אברהם הירשזון לטובת משרד התיירות ואחר כך לטובת משרד האוצר. בינתיים מכהן בתפקיד ממלא מקום היו"ר אנשל אשכנזי, חבר הוועד המנהל של הסתדרות העובדים הלאומית, דמות אפורה וחסרת שאיפות במישור הציבורי. הבחירות ליו"ר הסתדרות העובדים הלאומית ייערכו ב-2007, לא על ידי 200 אלף חברי הארגון (כפי שנהוג בהסתדרות הכללית), אלא על ידי הוועידה - גוף מצומצם המורכב ברובו ממקורבים לצלחת.



רוסו כבר משנס מותניים. אבל מה האג'נדה שלו? תוספת שכר נאה לעובדי המוסכים או בתי המלאכה? הסכם פנסיה לעובדי המסחר והשירותים? לאו דווקא. המטרות, כפי שרוסו מונה אותן, הן ארגוניות: "ראשית, אאבק במעמד המונופוליסטי שמשרדי הממשלה, המעסיקים והמערכת המשפטית בישראל יצרו להסתדרות הכללית. נדרוש להיות מיוצגים בכל משא ומתן על תנאי ההעסקה של העובדים בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי. שנית, אני מתכוון להפתיע את ראשי ההסתדרות הכללית ולפרסם את מספר העובדים החברים אצלנו, לעומת מספר חברי הכללית. הם אומרים שמאוגדים אצלם 650 אלף עובדים? זה לא נכון, המספר נמוך בהרבה. אני מתכוון להעמיד למבחן את המיתוס שלפיו ההסתדרות הכללית היא ארגון יציג ברוב מקומות העבודה בישראל ולכן היא זו שראויה לחתום על הסכמי שכר בהם. בשום מקום עבודה אין לכללית חברים רבים יותר לעומת מספר חברי הסתדרות העובדים הלאומית".



בינתיים, רוסו שולח את חציו לממונה על יחסי עבודה במשרד התמ"ת, עו"ד שלמה יצחקי. "האיש הזה, כך אני חושד, פועל כפקיד של ההסתדרות. לפני כמה חודשים יצחקי אישר את הסכם השכר שעליו חתמה ההסתדרות הכללית בעבור העובדים באולמות השמחה ובגני האירועים, תוך סירוב לדון בהתנגדות שהגשנו להסכם. החלטתי להגיש נגדו תביעה לבית הדין לעבודה. עכשיו הוא מציע לנו עסקה: שנוותר על התנגדותנו להסכם, ובתמורה הכללית תסיר את ההתנגדות שהיא הגישה להסכם שעליו חתמנו אנו בענף השיפוצים. ממתי פקיד ממשלתי עושה עסקות כאלה?"



יצחקי מסר בתגובה: "האשמותיו של רוסו הם שקר וכזב. לא הצעתי שום עסקה בין ההסתדרות הכללית לבין הלאומית בעניין כלשהו. אני לא פקיד של ההסתדרות הכללית, אלא של הממשלה והמדינה ופועל לפי מיטב מצפוני. התנהגותו של האיש אינה מובנת לי. הוא מעולם לא טרח לפגוש אותי. מעבר לכך, אינני מתכוון לרדת לרמת הוויכוח שלו. אני רוצה להזכיר לו שהעלבת עובד ציבור היא עבירה פלילית".



פרשת התרומה בסך 7.2 מיליון שקל מקופתה של הסתדרות העובדים הלאומית לעמותת מצעד החיים בראשות אברהם הירשזון, עשויה להעיב במקצת על המרוץ של רוסו לראשות הלאומית. בינתיים הוא הודף את הביקורת: "פרויקט מצעד החיים בפולין נולד פה, בהסתדרות העובדים הלאומית, לפני 18 שנה, כשהירשזון היה מנהל מחלקת הנוער בלאומית. ארגוני הפרטיזנים, בראשות סטפן גרייק המנוח, התלהבו מהרעיון. בכל מקרה, הפסקנו את ההקצבה לפרויקט".



מקורביו של רוסו מצביעים על האיש היעיל, שהנהיג את שיטת עבודת השטח בהסתדרות העובדים הלאומית: עשרות נציגים של הלאומית מסתובבים בין מפעלים ומשרדים ברכבי ליסינג מצוידים במחשבים ניידים כדי לפתור בו במקום בעיות של עובדים מול המעסיקים. "לאיש יש דרישות גבוהות מאחרים, כמו מעצמו", הם מספרים. מנגד, יריביו של רוסו, והם לא מעטים, טוענים שכוונתו להיבחר ליו"ר הסתדרות עובדים לאומית, תפגע בארגון. "רוסו הוא דיקטטור, מתנשא ועריץ. לא מתייעץ באיש. חסר חמלה ודורסני. הוא נוהג כאילו המערכת נועדה לשרת אותו ולא להיפך. הבוץ שהוא זרק כלפי יצחקי אינו הוגן. נכון, האיש אפרורי ואינו יוזם, אך מפה ועד לקביעה שיצחקי הוא פקיד של ההסתדרות הכללית, הדרך עוד ארוכה. הלאומית היא ארגון שאין בו בחירות דמוקרטיות. כל עוד זה כך, הסיפור של רוסו יהיה אפיזודה חולפת".