האישומים נגד שלמה אייזנברג מקשים על הנפקת האג"ח של ישרס

בועז לוי

אם שלמה אייזנברג, יו"ר דירקטוריון ישרס , חשב כי הפגרה בבית המשפט המחוזי תסב לו קצת נחת, הרי שטעות היתה בידו. אייזנברג, המואשם בעבירות פליליות הקשורות למניות החברה, מנסה בימים אלה לצאת בהנפקת אג"ח של חברת ישרס שבשליטתו, בהיקף כולל של 100 מיליון שקל. כוונתה המקורית של ישרס היתה למכור אג"ח להמרה בהיקף של כ-26 מיליון שקל, וכן אופציות לאג"ח בהיקף של 77 מיליון שקל, הניתנות למימוש בתוך 6 חודשים.

במכרז לגופים המוסדיים שנערך שלשום באמצעות החתמים לאומי ושות' ואי.בי.אי, היתה היענות נמוכה של הגופים המוסדיים, שהיו אמורים להירשם לרכישת אג"ח ב-13 מיליון שקל. כעת נראה כי בעקבות תגובה זו של המוסדיים, ההנפקה לציבור - שהיתה צפויה להיערך בשבוע הבא - מוטלת בספק וקיים סיכוי כי תידחה למועד אחר. מניית ערד, בעלת השליטה בישרס, רשמה אתמול בסיום המסחר בבורסה ירידה של 12%.

מקורב להנפקה אמר אתמול כי למרות ההיענות הנאה יחסית של הגופים המוסדיים, הפרסומים שהיו בעניינו של אייזנברג והקשר שיצרו הפרסומים על המשפט עם הנפקת האג"ח - פגעו בהנפקה, וכעת אין החלטה סופית בנוגע למועדשלה. לדבריו, הריבית המסתמנת בהנפקה תהיה גבוהה מ-7%, בניגוד לציפיות של ראשי החברה. הוא הוסיף כי גם הריבית הגבוהה "תעזור" לישרס לדחות את ההנפקה המתוכננת, מכיוון שהיא מייקרת את גיוס ההון. לדבריו, ביום שלישי אמורים ראשי החברה להתייצב במשרדי רשות ניירות ערך לשם אישור תשקיף ההנפקה, ולאחר מכן יוחלט סופית על עתידה.

חובת הגילוי הנאות מחייבת את ישרס לתאר בקצרה ובמסגרת שחורה את העבירות שבהן מואשם אייזנברג בבית המשפט המחוזי, ולהזהיר את המשקיעים מפני כך. ההאשמות נגד אייזנברג נוגעות לעסקת בעלי עניין שביצע ב-1997 במניות ישרס, באמצעות חברת ערד שבשליטתו. בנוסף לאייזנברג, מואשמים גם הרי ספיר, שהוא דירקטור בערד ובישרס, ובנימין יסלזון, שרכש ממנו את מניות ערד. השלושה מואשמים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירות על חוקי ניירות ערך. אייזנברג מואשם גם בסעיפים נוספים, כמו רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירה של הדחה בחקירה.

האישום העיקרי נגד השלושה קשור למכירת מניות ערד שהיו בבעלות אייזנברג ליסלזון, ארבעה ימים בלבד לפני כינוס האסיפה הכללית של בעלי המניות של ערד. אסיפה זו כונסה על מנת לאשר עסקה בעייתית בין אייזנברג לערד, שעיקרה מכירת מניות ערד שהחזיק אייזנברג במחיר כפול מהמחיר ששילם זמן קצר קודם לכן. אייזנברג, שהיה זקוק לקולות שאינם בעלי עניין אישי כדי יתמכו בו באסיפת בעלי המניות, ידע שהגופים המוסדיים המחזיקים במניות ערד מתכננים להתנגד בהצבעה על העסקה.

מכירת המניות ליסלזון ארבעה ימים לפני האסיפה, התבצעה, לטענת התביעה, כדי לגייס לפחות שליש קולות תומכים הדרושים לפי החוק, שלכאורה אין להם עניין אישי בעסקה.

גיוס מצביעים כזה עשוי להיות חוקי, בתנאי שאין בין הצדדים הסכמה מראש על דרך ההצבעה. ואולם לטענת הפרקליטות הבטיח אייזנברג ליסלזון כי אם ירצה, ירכוש ממנו בחזרה את המניות תוך כיסוי הריבית והעלויות האחרות שהיו לו. לטענת התובעת מטעם המדינה, יעל אלמוג, ההסכם או ההבנה בין יסלזון לאייזנברג, יוצרים עניין אישי בעסקה גם ליסלזון, עובדה שהופכת את ההצבעה למנוגדת לחוק.