אורי וינברגר
חברת ההשקעות גחלת דיווחה אתמול על הצעת רכש מיוחדת, שבמסגרתה תרכוש החברה 5.18% מהונה המונפק והנפרע שבידי הציבור במחיר 150 שקל למניה; מחיר די אטרקטיווי בהשוואה למחיר המניה ערב ההצעה - 124 שקל. ואולם, עבור בעלי השליטה בחברה - עמנואל קוק, דוד ויסברג וצבי לובצקי - נראה שמחיר ההצעה אטרקטיווי מתמיד, בעיקר לנוכח הקריסה במניה בשיעור של 50% בשנה האחרונה.
גחלת היא אחת מחברות ההשקעה הגדולות והמוכרות בישראל. החברה מחזיקה במניות של חברות רבות הפועלות בתחומים מגוונים של שוק ההון; השם הידוע מאחורי גחלת היא חברת הברוקרים אי.בי.אי, המוחזקת על ידיה בשיעור של 49%. גחלת גם מחזיקה ב-29% באי.בי.אי חיתום והשקעות שעוסקת בחיתום, ייעוץ להנפקות ובנקאות להשקעות. אי.בי.אי חיתום תרכז ביום ההצעה (ה-15 לאוגוסט) את כל הבקשות.
גחלת מחזיקה גם ב-49% מהון מניות אמבן, שהיא חברה לניהול תיקים שעיקר לקוחותיה משקיעים מוסדיים גדולים. גם בתעשיית קרנות הנאמנות יש לגחלת דריסת רגל באמצעות אחזקה של 39% באי.בי.אי קרנות נאמנות, המנהלת 16 קרנות. צעדים השקעות בטכנולוגיה (25%) היא חברה שעיסוקה ניהול השקעות בחברות עתירות ידע. לגחלת החזקות בחברות השקעה רבות, דוגמת אדגר חתמים (100%), אורות השקעות (100%) פלשת השקעות (49%), אם.פי.ג'י אחזקות (33%), שהיא חברה הנותנת ייעוץ אסטרטגי לקופות גמל וללקוחות מוסדיים אחרים, וכן החזקה בשיעור של 33% במודוס שוקי הון המנהלת כספים מוסדיים ופרטיים ומייעצת למשקיעים מוסדיים.
במשך שנים נחשבה חברת הברוקרים אי.בי.אי למובילה בשוק ההון, והתחרתה בחברות הברוקרים הפרטיות האחרות ואפילו בבנקים המסחריים. מגוון השירותים שהציעה החברה ייחד אותה בהשוואה למתחרים. אי.בי.אי שיתפה פעולה עם חברות השקעה וברוקרים גדולים בחו"ל (מריל לינץ'), והיתה שותפה בהנפקות רבות ובהפצת מניות.
ואולם, הזמנים השתנו. ברבעון הראשון של 2001 הציגה גחלת רווח נקי של 4.5 מיליון שקל לעומת 8.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות התכווצו בשיעור של 20%. המעניין בהצעת הרכש של גחלת הוא השיעור הנמוך שמבקשים בעלי השליטה לרכוש מהציבור. ההצעה מופנית למחזיקי מניות בשיעור של 5.18% מהון מניות החברה, ומסתכמת בכ-7 מיליון שקל בלבד. לעתים מבקשים בעלי עניין לרכוש מניות כדי לעורר קצת את המניה, או כשלהערכתם מחירה נמוך בהשוואה להון העצמי. ואולם, במקרה זה מתעוררת השאלה מדוע רק 5.18%?
שלושת בעלי השליטה בחברה מחזיקים היום באופן ישיר ב-10.7% מהונה המונפק והנפרע ומזכויות ההצבעה בה, וכן בעוד 34.22% מהון החברה באמצעות חברות בשליטתם; בסך הכל מסתכמת אחזקתם של קוק ויסברג ולובצקי ב-44.92% מהון החברה. הצעת הרכש, אם תיענה, תעלה את אחזקתם של בעלי השליטה בחברה ל-50.1% - אחזקה המקנה להם שליטה מוחלטת בחברה.
במה שונה המצב כיום בהשוואה לעבר, ולמה החליטו בעלי השליטה בגחלת להגדיל את שיעור האחזקה שלהם? ומדוע הסתפקו בהצעת רכש לשיעור נמוך כל כך מהון המניות, אם מדובר במחיר אטרקטיווי?
שליטה מלאה בחברה מקלה מאוד על בעלי המניות העיקריים בה למכור את אחזקתם בחברה כחבילה אחת. אם בעלי עניין בחברה מעוניינים למכור את השליטה בחברה, רצוי שישלטו בה, שכן גם הקונה בדרך כלל רוצה להבטיח לעצמו שליטה מלאה בחברה. במקרה של גחלת, 5.18% מהון מניות החברה עשו את כל ההבדל בין אחזקה במניות החברה לבין השליטה בה.
מדוע מעוניינים בעלי המניות באי.בי.אי בעוד 5.18% ממניות החברה?
הארץ
27.7.2001 / 10:01