מי ישמור על האינטרסים של הציבור? בוימלגרין קפיטל מצהירה על "פגמים בהליך מינוי דירקטורים חיצוניים בחברה"

"דו"ח מיידי בעניין פגמים בהליך מינוי דירקטורים חיצוניים" - זוהי כותרתו של הדו"ח שהוציאה אתמול חברת בוימלגרין קפיטל שבשליטת שעיה בוימלגרין. החברה הוציאה אתמול בערב הודעה ממנה עולה, כי שניים מהדירקטורים בחברה מונו מבלי שיוכח כי הם בעלי מיומנות חשבונאית או פיננסית, ומבלי שהנושא נידון בדירקטוריון החברה. מאחר והשניים היו בין אלה שאישרו להעביר את חברת אזורים מידיו של שעיה בוימלגרין לידי החברה הציבורית שברשותו - יש צורך באישור ההליך מחדש.



בהתאם לחוק החברות, על כל חברה ציבורית למנות שני דירקטורים חיצוניים, שאמורים לייצג את בעלי המניות בחברה. החוק תוקן לפני כחצי שנה, ומחייב את הדירקטור החיצוני להיות בעל מיומנות חשבונאות או פיננסית, וזאת במטרה שיוכל לקרוא ולהבין את התהליכים המתבצעים בחברה ולפקח עליהם. החוק אינו מפרט מהי בדיוק המיומנות הזו, אולם ככל הנראה לא מדובר רק בהשכלה פורמלית אקדמית, שכן גם ניסיון מקצועי עשוי להספיק.



מההודעה שהוציאו אתמול בבוימלגרין קפיטל עולה כי שני הדירקטורים החיצוניים, יעקב שנור ויוסף שווינגר, מונו "מבלי שהנושא נבחן קודם לכן בדירקטוריון החברה" בהתאם לחוק. אומנם נקבעה ישיבה לתאריך 15 בפברואר, אולם בבוימלגרין מציינים כי לא קיים תיעוד לעניין קיום דיון בנושא המיומנות החשבונאית הזו. בנוסף, החברה מכירה בכך ששווינגר אינו בעל מיומנות פיננסית, אך לא סיפקה פרטים בדבר הכשרתו של שנור, והתצהירים של השניים אינם כוללים מסמכים ותעודות המעידים על מיומנות שכזו.



ואולם, על אף שנכתב בהודעה כי אין תיעוד לדיון בנושא המינוי בישיבת הדירקטוריון, טוענים בבוימלגרין כי דיון שכזה דווקא נערך, אולם "הפרוטוקולים אינם משקפים את הדיונים בפועל שנערכו בעניין זה".



אחת ההשפעות המיידיות של הפרשה היא עסקת אזורים. בחודש אפריל רכש שעיה בוימלגרין 64% מחברת הנדל"ן אזורים מידי אי.די.בי תמורת 319 מיליון דולר. לפני כחודש נודע כי שעיה בוימלגרין העביר את העסקה לידי חברת בוימלגרין, כך שכל מערכת היחסים בינו לבין אי.די.בי הועברה לידי החברה.



עסקת ההעברה הזו אושרה בין היתר בידי שני הדירקטורים החיצוניים, ובבוימלגרין מציינים כי יש צורך לאשר את העסקה מחדש, כאשר הפעם ישתתף בדיון דירקטור חיצוני חדש שמונה. הדירקטור החדש הוא צבי קורן, המציג השכלה כלכלית נרחבת ואשר כיהן גם כדירקטור בבנק לאומי.



הדיווח של בוימלגרין נעשה לאחר שהרשות לניירות ערך אילצה את החברה להודיע לציבור על הפרשה, אם כי הרשות עצמה אינה יכולה לתבוע את החברה. הסיבה לכך היא הקו המפריד בין חוק ניירות ערך לחוק החברות. כלל האצבע אומר כי רשות לניירות ערך משמשת כ"משטרה של שוק ההון" והיא יכולה לאכוף כל חוק המחייב חברה. לעומת זאת, חוק החברות עסוק בחוקים שתוכנם מאפשר לחברה לבצע פעולות מסויימות.



במקרה הנוכחי, הפעילה הרשות לחץ על בוימלגרין קפיטל במטרה לחשוף את הנושא, אולם אפשרות התביעה תלויה בציבור בעלי המניות בלבד ולא ברשות. הליך זה מוכר בשם "תביעה נגזרת", ולפיו בעל מניות קטן שסבור כי החברה (כלומר בעלי השליטה) ביצעה הליך שאינו נאות, יכול לתבוע אותה על כך.